מָחר בָּעֶרב וביוֹם שְלישי, י"ח בּאִייָר, יָחוּל לַ"ג בָּעוֹמֶר

לַ"ג בָּעוֹמֶר הוא היום ה-33 לסְפִירַת הָעוֹמֶר (33= ל"ג בּגִימַטרִייָה). הוא חָל בתַאֲרִיךְ י"ח בּאִייָר, וּמֵאָז המאה ה-12 הוא יום של שִׂמחה ושל הַפסָקַת מִנהֲגֵי האֲבֵלוּת של סְפִירַת הָעוֹמֶר.
מֵאָז המֵאָה ה-16 נִקשַר יום זה לרַבִּי שִמעוֹן בַּר יוֹחַאי (רַשבִּ"י) ולסֵפֶר הזוֹהַר, שלְפִי המָסוֹרֶת רשבּ"י כתב אותו. יש אומרים שֶלַ"ג בּעוֹמר הוא יום פְּטִירָתוֹ של רשב"י, יום שֶבּוֹ גִילָה לתַלמִידָיו את סוֹדוֹת התורה והֵבִיא אוֹר גדול לָעולם.
במאה ה-16 הִתחִיל המִנהג, המקוּבָּל גם כַּיוֹם, לַעלות בּלַ"ג בּעוֹמר לקִברוֹ של רשב"י במֵירוֹן שֶלְיַד צְפַת, להִתפַּלל שם, להַדליק מדוּרוֹת ולעֲרוֹך חֲגיגה מיוּחֶדֶת – "הִילוּלַת רבי שמעון בר יוֹחַאי". בּהילוּלה זו נהוּג גם לערוך את התִסְפּוֹרֶת הרִאשונה לילדים בני 3 ("חַלַאקֶה"). רבּים נוֹהֲגים ללמוד ביום זה חלקים מִסֵפר הזוֹהַר ולשיר פִּיוּטִים מיוּחָדים לִכְבוֹדוֹ של רשב"י.
מִנהג הַדלָקַת המְדוּרוֹת, שֶהִתחִיל כַּנִראֶה בּהילוּלה בּמירון, הפך להיות נָפוֹץ מאוד בישראל, בּעִיקר מאָז המאה ה-20. ילדים ובנֵי נוֹעַר רבים, ולפעמים גם מבוּגָרים, יוצאים בּלֵיל ל"ג בעומר להַדליק מְדוּרוֹת, לִצְלוֹת בּהן תַפּוּחֵי אדמה, פּיתות, מַרשְמֶלוֹ ועוד, ובדֶרֶך כלל גם לשיר יחד ולסַפֵּר סִיפּוּרִים.ְ
בּשָנים האַחרונות יָרַד מִספַּר המְדוּרוֹת, בִּגלל הנֵזֶק לַסבִיבָה וסַכָּנַת השְׂרֵפוֹת. בּעִקבוֹת השרֵפוֹת הגדולות שֶפָּרצוּ בשנים האחרונות בּכמה מקומות, חשוב מאוד לִשמור על כְּלָלֵי הזְהִירוּת, להדליק את המדורות רק במקומות המְיוֹעָדִים לכך, ולבדוק בַּסוֹף שהֵן כּוּבּו לְגַמְרֵי.
לַ"ג בָּעומֶר שָׂמֵחַ ובָטוּח לכוּלנו!

ביאורי מילים:

• ספירת העומר – בין חג הפסח לחג השבועות סופרים 49 ימים, שבעה שבועות, וביום ה- 50 חוגגים את חג השבועות
• חל – קורה, מתקיים, עושים אותו
• מנהגי ... מִנהגים – דברים שרגילים לעשות, טרדיציה
• נקשר – מחובר, יש לו קשר
• ספר הזוהר – ספר המיסטיקה המרכזי ביהדות
• פטירתו – היום שבו הוא נפטר, מת
• גילה לתלמידיו – סיפר לתלמידים שלו
• סוד – משהו שאדם יודע והוא לא מספר לאף אחד
• תורה – חמישה ספרים ראשונים בתנ"ך (Bible)
• המקוּבָּל גם כַּיוֹם – מקבלים אותו גם בזמן הזה, עושים אותו גם עכשיו
• לקברו – לקבר שלו, קבר – מקום שבו שמים את המת באדמה
• לערוך - לעשות
• תספורת – גְזִירָה של השֵׂיעָר, לגזור את השיער
• הדלקת מדורות – להדליק מדורות
• הפך להיות – בטקסט הזה: נַעֲשָׂה, עושים אותו
• בעיקר – לרוב, במיוחד
• לצלות – לבשל באש
• נזק לסביבה – פגיעה אקולוגית
• סכנת השרפות – מצב שבו האש עוברת מהר ממקום למקום וקשה לכבות אותה
• פרצו –  בטקסט הזה: התחילו
• מְיוֹעָדִים – בחרו בהם למטרה מסוימת
• כובו לגמרי – כיבו אותם, הפסיקו את האש, אין אש