השַבָּת שֶאַחרֵי תִשעָה בּאָב נִקרֵאת "שַבַּת נַחֲמוּ"

לשַבָּת שֶאַחֲרֵי תִשעָה בּאָב קוֹראים "שַבַּת נַחֲמוּ", עַל שֵם ההַפטָרָה (ישַעיָהוּ, פֶּרק מ'), המַתחִילָה בּמִילים: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִי". בּהַפטָרָה יֵש דִברֵי חִיזוּק ונֶחָמה לעַם ישׂראל ולירוּשלים.
הַפטָרה זו היא הרִאשוֹנה מִתוֹך שֶבַע הַפטָרוֹת של נֶחָמָה, הנִקרָאוֹת בּשֶבע השַבָּתוֹת שֶאַחרֵי תִשעָה בּאָב ועַד רֹאש השָנה.
בּשבּת זו יש הַפסָקה מהצַעַר שֶבּשלוֹשֶת השָבוּעוֹת שֶקָדמוּ לה, ויֵש בּה שְׂמָחוֹת מִשפַּחתִיוֹת רבּות. הָחֵל מִמֶנָה מוּתָר שוּב להִתחַתֵן.
(מתוך "שער למתחיל", כתב: יוסי בר-נוי בוכריץ)

ביאורי מילים:

• קוראים "שבת נחמו" – זה השם של השבת
• "נחמו נחמו עמי" – מלשון נחמה, עידוד וחיזוק
• עמי – העם שלי, כך פונה ה' לעם ישראל
• דברי חיזוק – דברים שמחזקים ונותנים כוח, מהפועל "לחזק"
• נחמה – דברים שאומרים או עושים כדי לעודד ולתת תקווה במצבים קשים
• הנקראות – קוראים אותן
• צער – להיות עצובים ולהרגיש כאב
• שקדמו לה – שהיו לפניה
• החל ממנה – החל מהשבת הזאת, מתחילים מהשבת הזאת
• מותר – יש רשות, אפשר