מאגר כתבות

בִּתפילַת מִנחָה של יוֹם הכִּיפּוּרִים (אַחַר הצוֹהֳרַיִים) קוֹראִים בּבָתֵי הכּנֶסֶת את סֵפֶר יוֹנָה, אחד מִסִפרֵי הנְבִיאִים הקְצָרים בּתָנָ"ך. 

בּיוֹם ראשון, עִם שקִיעַת השֶמֶש, יִיכָּנֵס יוֹם הכִּיפּוּרִים, והוּא יִסתַיֵים בּצֵאת הכּוֹכָבִים בּיוֹם שני. יום זה נִקרָא בַּתוֹרָה "שַבָּת שַבָּתוֹן", והוּא מוּקדָש לחֶשבּוֹן נֶפֶש, סלִיחָה וכַפָּרָה.

חַג הסוּכּוֹת הוא חג יהוּדי, אחד מִ"שְלוֹשֶת הָרְגָלִים" – פֶּסח, שָבוּעוֹת וסוּכּוֹת, שֶבָּהם היה עַם יִשׁראל עוֹלֶה לבֵית המִקדָש בּירוּשלים. החג מַתחִיל בּחֲמִישה עָשָׂר בּתִשרֵי, ונִמשַך שִבעָה יָמים. 

בּסֵפר וַיִקרא (פרק כ"ג, פסוק מ'), כּשֶהתוֹרָה מדַבֶּרֶת על חַג הסוּכּוֹת, נֶאֱמַר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפּוֹת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת, וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".

אַחֲרֵי שִבעַת היָמים של חַג הסוּכּות מַגִיעַ היוֹם השְמִינִי – והוּא נִקרָא שְמִינִי עֲצֶרֶת, כּלוֹמַר: היוֹם שֶבּוֹ כּל העָם מִתאַסֵף יַחד.

לְזֵכֶר שישה מיליונים

יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".

אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.

בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.

במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה. 

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת חגי תשרי יצא לאור מחזור ליום הכיפורים באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן.  

המחזור החדש מצטרף לספרים שתרגם וכתב זאודו:

מחזור לראש השנה; 

מילון עברי – אמהרי הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת

פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה. 

הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.

ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹ, מוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיה, יְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

נְתונים לְרֶגֶל יום העברית

לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים:

72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.

ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.