מאגר כתבות

61% מהישראלים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם לאחרונה תוצאות של מחקר שכותרתו: עבודה בעת מחלה – תופעת הנוכחנות בישראל. הנוֹכְחָנוּת (presenteeism) – היא נוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה.

המחקר בדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת בשוק העבודה בישראל. המחקר התבסס על נתונים משנת 2016.

המחקר מצא כי 61% מהעובדים בישראל דיווחו שהגיעו לעבודה בעת מחלה.

לבדוק את הרכב ולהדליק אורות

מ-1 בנובמבר ועד 1 באפריל חובה להדליק אורות בכל שעות היְמָמָה בכל כלי הרכב בכבישים בין עירוניים.

משאיות, אוטובוסים, מוניות ואופנועים, נדרשים להדליק אורות גם בדרכים עירוניות.

רוכבי רכב דו-גלגלי חייבים לרכוב עם אור במהלך כל השנה ובכל דרך.

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מַמלִיצִים לנסוע בכל דרך עם אורות דולקים בכל ימות השנה.

מחקרים מראים כי הדלקת אורות בשעות היום מְשַפֶּרֶת את הבטיחות גם לנוסעים ברכב עצמו, גם לנוסעים ברכבים האחרים וגם להולכי הרגל שכן הנִראוּת של כלי רכב עם אורות דולקים טובה יותר גם ביום בָּהִיר עם תְנָאֵי רְאוּת טובים.

במשרד התחבורה קוראים לנהגים להכין את רכבם לחורף – לבדוק את תַקִינוּת כל מערכות הבטיחות ברכב, כולל בְּלָמִים, צְמִיגִים, הִיגוּי, תְאוּרָה, מַגבִים, חימום והַפשָרָת אֵדִים.

להנציח כדי שלא נשכח

חיילים ואזרחים רבים שילמו בחייהם במלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ועדיין לא רואים את סופה.

הם השאירו חלל בלב של בני משפחותיהם, של חבריהם, של כולנו.

בני המשפחות והחברים מבטיחים: לא נשכח אותם! הם מבקשים: זכרו אותם! 

לידיעת הנוסעים ברכבת

מי שנוסע בימים אלה ברכבת ישראל מוּפְתָע לראות בקְרוֹנוֹת ובתחנות זוגות קומיקאים – פנטומימאים – אחד לבוש באדום והשני לבוש בירוק.

השניים מנסים למשוך את תְשׂוּמַת הַלֵב של הנוסעים ולהזכיר להם את כְּלָלֵי הבְּטִיחוּת וההִתְנַהֲגוּת ברכבת.

הנוסעים מְחַייְכִים ומְצַלְמִים ואולי גם 'על הדרך' לומדים וזוכרים את הכללים:

לא עוברים את הפס הצהוב! מתרחקים מהפס הצהוב כשהרכבת מתקרבת;

קודם יורדים (מהרכבת), אחר כך עולים (לרכבת);

אסור לרכוב על אופניים בתְחוּמֵי התחנה;

מדברים בשקט ולא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת – גם בטלפון הנייד;

לא מַנִיחִים רגליים על המוֹשָבִים;

בקיצור – שומרים על הסדר, הניקיון והשקט. וזה נכון לא רק לרכבת…

וַעֲדָה מַמְלִיצָה לְהַטִיל עוֹנָשִים כְּבֵדִים יותר

וַעֲדָה שבָּדְקָה את הקשר בין השִימוּש בְּטלפונים סלולריים בִּזְמַן נְהִיגָה לבין תְאוּנוֹת דְרָכִים, פִּרְסְמָה בשבוע שעבר את מַסְקְנוֹתֶיהָ.

הוועדה פעלה מִטַעַם 'הרָשות הלְאומית לִִבְטִיחוּת בדרכים'. לפניה עמד, בין השאר, מֶחְקָר חדש, שמצא כי השימוש בטלפון סלולרי מגדיל פי 10 את הסִיכּוּי לתאונות דרכים. ממחקרים אחרים, שהוועדה למדה, עולה כי לא רק גְלִישָה וקריאה או כתיבה בטלפון בזמן נהיגה מְסוּכָנוֹת, אלא גם הַגְדָרַת המקום שרוצים לנסוע אליו או חיפוש אנשי קשר שרוצים להתקשר אֲלֵיהֶם.

לזכר אילן, אסף ורונה רמון

נמל התעופה הבין לאומי רמון על שם אילן ואסף רמון הנמצא 19 ק"מ מצפון לאילת נפתח אתמול בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה וילדיהם של רונה ואילן רמון. האורחים הגיעו לטקס בטיסת בכורה מנתב"ג לשדה התעופה החדש. הם נטעו במקום עצי זית לכבוד ט"ו בשבט.

בבנייתו של השדה הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקלים והוא צפוי לשרת כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה. שדה התעופה החדש משתרע על שטח של 5,054 דונם. יש בו מקומות חנייה ל-60 מטוסים. מסלול ההמראות והנחיתות הוא באורך 3,600 מטרים – כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות.

שטח הטרמינל הבנוי הוא 35,182 מ"ר. יש בו 32 עמדות צ'ק אין ודיוטי פרי המשתרע על שטח של 3,320  מ"ר.

משרד התחבורה דוחה את הביקורת

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם אתמול דו"ח המעלה שורה ארוכה מאוד של כשלים חמורים בתחום התחבורה בישראל – החל ממצב הכבישים ועד המצב של התחבורה הציבורית.

המבקר כתב בין היתר כי המציאות התחבורתית שאיתה מתמודדים תושבי ישראל בשנת 2019 מדי יום ביומו היא קשה. עומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב הם כבדים. התמשכות הנסיעות לעבודה או לעיסוקים השונים והחזרה מהם גוזלת זמן יקר, פוגעת בפריון העבודה ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש".

חובה להתקין לוחית זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים

ב-1 באוגוסט תִיכָּנֵס לתוֹקֶף החובה לְהתקין לוחִית זִיהוּי על קורקינטים חשמליים ועל אופניים חשמליים.

החל מ-1 בספטמבר – מי שיִרְכּוֹב ללא לוחית זיהוי יֵיאָלֵץ לשלם קְנָס. בשנה הראשונה הקנס יהיה בגובה 100 שקלים. מ-1 בספטמבר 2025 כל מי שייסע בלי לוחית יֵיאָלֵץ לשלם 500 שקלים. בשנה השלישית הקנס יעלה ל-750 שקלים.
לפי הַעֲרָכות יש בישראל כיום כ-300 אלף קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים.

לְזֵכֶר שישה מיליונים

יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".

אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.

בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.

במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה. 

דְבַש כחול לבן 

אחד הסְמָלים של ראש השנה הוא תפוח בִּדְבַש. בכל שנה, ובשנה קשה זו אף יותר, אנחנו אוכלים תפוח בדבש ומְקַוִוים שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה אָכֵן טובה ומְתוקה.

בכל שנה ובשנה זו בִּמְיוּחָד חשוב לקנות דְבַש 'כָּחול לבן' כדי לְחַזֵק את עֲנַף החַקְלָאוּת בישראל.
לקראת ראש השנה הינה כמה נְתוּנים על גידול דְבוֹרִים בישראל – ארץ זָבַת חלב וּדבש:
עֲנַף גידול הדְבורים קיים בארץ 130 שנה, הָחֵל משנת 1882.
 כ-120,000 כַּוָורוֹת פְּזוּרוֹת ברחבֵי הארץ. 

 529 דְבוֹרָאִים רְשוּמים במוֹעֶצֶת הדבש.

הדבורים מְיַיצְרוֹת בשנה כ-35 ק"ג דבש בכל כוורת.

רְדִייַת הדְבש נעשית בְּעִיקָר בין החודשים מאי-אוגוסט.

בישראל צוֹרְכִים 4,500 טון דבש בשנה.

כ-80,000 כוורות מוּצָבוֹת בגידולים חַקְלָאִיים.

הדְבוראים נוטְעים 100,000 צִמְחֵי צוּף בכל שנה, בְּסִיוּעַ הקק"ל.