אִישִים – אנשים חשובים ומכובדים
מילים ומושגים
-
אישים
הערה: ל-אישים במשמעות של אנשים חשובים – אין צורת יחיד
איש ציבור, אִישֵי ציבור
-
אישית
אִישִית – תואר הפועל: באופן אישי
דוגמאות:
אני אישית מתנגד לעניין, אבל אני מוכן לקבל את דעת הרוב.
אני באופן אישי מתנגד לעניין, אבל אני מוכן לקבל את דעת הרוב.
-
אישר
אִישֵר – אמר: כן, זה נכון!
הסכים לקבל בקשה, הסכים לקבל הצעת החלטה
שם הפועל: לְאַשֵר
שם הפעולה: אִישוּר
שם עצם: אַשְרָה, אַשְרַת כניסה – ויזה
דוגמאות:
שר הביטחון אישר את הידיעות שהתפרסמו בעיתון.
ראש הממשלה סירב להגיב. הוא לא אישר את הידיעות ולא הכחיש אותן.
המנהל לא אישר לי חופשה בינואר.
הילדים צריכים להביא אישור מההורים לצאת לטיול הכיתה.
הוא היה חולה ארבעה ימים. כשחזר לעבודה הוא הביא אישור מחלה מהרופא.
אתה יכול לקנות את השולחן למשרד. יש אישור ממנהל החשבונות.
-
איתן
אֵיתָן – חזק, יציב
אֵיתָנֵי הטֶבַע – כוחות הטֶבע
נחל אֵיתָן – נחל שיש בו מים תמיד
צוּק אֵיתָן – מבצע הלְחימה בעזה בקיץ 2014
-
איתר
אִיתֵר – חיפש ומצא את המקום
השורש: א.ת.ר
שם הפועל: לְאַתֵר
שם הפעולה: אִיתוּר
שם עצם : אֲתָר = מקום, וגם Web site
אתר היסטורי, אתר ארכאולוגי, אתר ללימוד עברית באינטרנט
-
אכזבה
אַכְזָבָה – הרגשה לא נעימה כשציפייה ותקווה לא מתממשות, disappointment
השורש: א.כ.ז.ב
שם הפועל: לְאַכְזֵב
שם תואר: מְאַכְזֵב
הווה בבניין פועל: מְאוּכְזָב
שם הפועל בבניין התפעל: לְהִתְאַכְזֵב
מְאַכְזְבִים את מישהו
מְאוּכְזָבִים ממישהו או ממשהו
מִתְאַכְזְבִים ממשהו או ממישהו
אַכְזָבָה גדולה
נחל אַכְזָב – ואדי בלי מים
-
אכזר
אַכְזָר, אַכְזָרִי – רע מאוד, חסר רחמים
שם עצם: אַכְזָרִיוּת
שם הפועל בבניין התפעל: לְהִתְאַכְזֵר
-
אכף
אָכַף – דאג שאנשים יקיימו את החוק
שם הפועל: לֶאֱכוֹף
שם הפעולה: אֲכִיפָה
דוגמאות:
המשטרה פועלת בנושאי אֲכִיפָה וענישה.
ברעננה הגבירו לאחרונה את אֲכִיפַת חוקי החנייה.
קשה מאוד לֶאֱכוֹף על נַהָגֵי אופַנוֹעים את חוקי העקיפה. הם עוקפים כמו מטורפים.
-
אכפת
אִכְפָּת – נוגע למישהו, חשוב למישהו
אכפת לי / לך / לו / לה… – זה חשוב לי / לך/ / לנו / לכן
לא אכפת לי – זה לא חשוב לי
אכפת לך לעשות לי טובה? – אתה מוכן לעשות בשבילי משהו?
מה אכפת לך?! – למה זה חשוב לך? למה אתה נכנס לעניין שלא שלך?
דוגמאות:
אכפת לה מאוד לְהֵירָאות תמיד יפה.
לא אכפת לה שהילדים יושבים מול המחשב כל היום.
אין לי כוח יותר. לא אכפת לי מכלום. מה שיהיה יהיה!
מה אכפת לך מה שאני עושה בחדר שלי?!
-
אלול
אֱלוּל – החודש השנֵים עָשָׂר והאחרון בשנה העברית, והשישי לפי התנ"ך. חודש זה חל בסוף הקיץ, ושמו קשור אולי למילה האכדית "אולולו", שפירושה "קציר", מפני שהוא חל בסוף תקופת הקציר. הסבר נוסף לשם החודש הוא השורש הארמי אל"ל, שפירושו חיפוש ובדיקה. חודש אלול הוא חודש של הכנה לקראת הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, ובו צריך האדם לבדוק את עצמו ואת מעשיו כדי לראות במה יוכל לתקן ולהשתפר.
נהוג לקרוא לחודש זה "חודש הרחמים והסליחות", מפני שבו אומרים בבתי הכנסת ובכותל המערבי בירושלים "סליחות" – תפילות ופיוטים מיוחדים, שבהם מבקשים מהאל סליחה על המעשים הרעים ומתפללים לרחמים. בני עדות המזרח מתחילים באמירת הסליחות החל מהיום השני של חודש אלול, ובני אשכנז מתחילים במוצאי השבת שלפני ראש השנה. אמירת הסליחות נמשכת עד יום הכיפורים.
חודש אלול נחשב לחודש של קרבה מיוחדת בין כל אחד מעַם ישראל לאלוהיו, ורעיונות רבים נאמרו על כך. למשל: השם אלול הוא ראשי התיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו', ג'), המבטא את הקשר והאהבה בין האדם לבוראו. ראשי תיבות נוספים לשם אלול נמצאים בפסוק "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל', ו'), ומכאן שחודש אלול הוא זמן של תיקון הלב, חזרה בתשובה והכנה לקראת השנה החדשה.