אֱלוּל – החודש השנֵים עָשָׂר והאחרון בשנה העברית, והשישי לפי התנ"ך. חודש זה חל בסוף הקיץ, ושמו קשור אולי למילה האכדית "אולולו", שפירושה "קציר", מפני שהוא חל בסוף תקופת הקציר. הסבר נוסף לשם החודש הוא השורש הארמי אל"ל, שפירושו חיפוש ובדיקה. חודש אלול הוא חודש של הכנה לקראת הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, ובו צריך האדם לבדוק את עצמו ואת מעשיו כדי לראות במה יוכל לתקן ולהשתפר.
נהוג לקרוא לחודש זה "חודש הרחמים והסליחות", מפני שבו אומרים בבתי הכנסת ובכותל המערבי בירושלים "סליחות" – תפילות ופיוטים מיוחדים, שבהם מבקשים מהאל סליחה על המעשים הרעים ומתפללים לרחמים. בני עדות המזרח מתחילים באמירת הסליחות החל מהיום השני של חודש אלול, ובני אשכנז מתחילים במוצאי השבת שלפני ראש השנה. אמירת הסליחות נמשכת עד יום הכיפורים.
חודש אלול נחשב לחודש של קרבה מיוחדת בין כל אחד מעַם ישראל לאלוהיו, ורעיונות רבים נאמרו על כך. למשל: השם אלול הוא ראשי התיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו', ג'), המבטא את הקשר והאהבה בין האדם לבוראו. ראשי תיבות נוספים לשם אלול נמצאים בפסוק "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (דברים ל', ו'), ומכאן שחודש אלול הוא זמן של תיקון הלב, חזרה בתשובה והכנה לקראת השנה החדשה.