מאגר כתבות

בּחַג השָבוּעוֹת נוֹהֲגים רבּים לֶאכול מַאַכְלֵי חָלב: עוּגוֹת גְבִינה, פַּשטִידוֹת חֲלָבִיוֹת, חֲבִיתִיוֹת (בְּלִינצֶ'ס) ועוד ועוד. 

לְזֵכֶר שישה מיליונים

יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".

אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.

בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.

במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה. 

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת חגי תשרי יצא לאור מחזור ליום הכיפורים באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן.  

המחזור החדש מצטרף לספרים שתרגם וכתב זאודו:

מחזור לראש השנה; 

מילון עברי – אמהרי הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת

פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה. 

הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.

ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹ, מוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיה, יְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

נְתונים לְרֶגֶל יום העברית

לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים:

72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.

ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.

שמחה רותם (קז'יק), מלוחמי גטו ורשה, מספר:

הגטו היה כולו אש ולהבות.

החיים נעלמו מעל פני הגטו.

כולנו התחבאנו מתחת לאדמה, בבונקרים, ומשם ניהלנו את פעולותינו.

הגרמנים היו במשך היום בתוך הגטו, ונסוגו בלילה, כי למעשה הם מאוד פחדו לחזור לתוך הגטו בלילה.

למעשה, הבונקרים הוכנו מבעוד מועד על ידי האוכלוסייה המקומית ולא על ידי הלוחמים. מכיוון שלא יכולנו עוד להמשיך להתנגד מעל פני האדמה, ברחובות, נכנסנו לבונקרים. בפנים כל הבונקרים היו דומים זה לזה.

הדבר שהמם יותר מכול היה הצפיפות, היינו רבים מאוד, ובעיקר החום; חום כה נורא שאי אפשר היה לנשום, אפילו הנרות לא יכלו לבעור בתוך הבונקרים האלו. וכדי לנשום בחום העז הזה, היה עלינו לשכב, לפעמים, עם הפנים לאדמה.

העובדה שאנחנו, הלוחמים, לא צפינו מראש שנזדקק למקלטים תת קרקעיים, נבעה מכך שלא חשבנו כלל שנישאר בחיים אחרי פרוץ מאבקנו נגד הגרמנים.

אני חושב שהשפה האנושית אינה מתאימה לתיאור הזוועה שידענו בגטו.

ברחובות הגטו, אם אפשר היה עדיין לקרוא להם רחובות, היינו חייבים לטפס על תִלֵי גוויות שנערמו זה על זה.

הנאום של כלת פרס ישראל

מרים פרץ, ששכלה שניים מבניה בשירותם הצבאי, קיבלה ביום העצמאות את פרס ישראל למפעל חיים על "חיזוק הרוח היהודית-ישראלית". פרץ, אשת חינוך בת 64, נשאה דברים בטקס בשם 16 כלות וחתני הפרס. דבריה מעוררי ההשראה חדרו לכל לב. שר החינוך נפתלי בנט הורה ללמד את הנאום המכונן בבתי הספר.

1942-1878

יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.

הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.

בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.