היום, כ"א בתַמוּז, מְצַיינִים 91 שנה לפְטִירָתוֹ של חיִים נַחמָן בּיָאלִיק – המְשוֹרֵר הלְאוּמִי
יום חמישי, כ"א בתמוז תשפ"ה, 17 ביולי 2025

חַיִים נַחמָן בּיָאלִיק היה אחד מִגְדוֹלֵי המְשוֹרְרִים העִברִיִים, ו לתוֹאַר "המשוֹרֵר ה". הוא היה לא רק משוֹרֵר, אלא גם סוֹפֵר, מַסַאי (כותב ), , עוֹרֵך ו, ש מאוד על ה העִברִית החדשה.
בּיאליק נוֹלַד בכְפָר קטן ליד העיר זִ'יטוֹמִיר שבאוּקרַאינה בינואר 1873. הוא גדל במשפחה וכשֶהָיה בן 6 אָבִיו והוא נִשלַח לִחיוֹת אֵצל סָבוֹ. בגיל 17 הִגִיעַ לישִיבת ווֹלוֹז'ין, למד שם כשנה וחצי ואז את הישִיבה ואת העולם ה ועבר לעיר אוֹדֶסָה.
בִּשנַת 1891 את שִירוֹ הראשון והיָדוּעַ, "אֶל הצִיפּוֹר", שיר של לארץ ישראל. ב-1893 הִתחַתֵן, וב-1924 עלה עִם אִשתו מַניָה לארץ ישראל ו את בֵּיתוֹ בתֵל-אביב.
בּיאליק כתב שירים מִסוּגִים שונים: שירים אִישִיִים – על הוֹרָיו ויַלדוּתוֹ, על ה, וגם שירי אַהֲבָה; וגם הרבּה שירים לְאוּמִיִים – על מַצָבוֹ של הָעָם היהוּדי. הוא כתב גם שִירֵי ילדים, שֶחֶלקָם פּוֹפּוּלָרִיִים עד היום, וגם סיפּוּרים ומַסוֹת, וגם תִרגֵם לעִברית יְצִירוֹת סִפרוּת חשוּבוֹת. הוא בצִיוֹנוּת והִשתַתֵף בכַמָה קוֹנגְרֶסִים צִיוֹניים, היה מְעוֹרָב מאוֹד בתְחִייַת העִברית, וחִידֵש בּה יותר מ-300 מילים, כמו: מָטוֹס, , מַצלֵמָה, , ועוד רַבּות.
שֶלֹא שמר מִצווֹת, היה לביאליק חשוב מאוד לִשמור על הרוּחַ היְהוּדיים ולהַעֲבִיר אותם ל הבּאים, ולכן עָרַך (יחד עם יהוֹשֻעַ חנא רַבנִיצקי) את "סֵפֶר האַגָדָה", רָחב של דִברֵי מהתַלמוּד ומהמִדרָשִים.
כּך גם היה חשוּב לו לצַיֵין את יום השבּת בּצוּרָה , ולִדבָריו "בלי שבת אֵין ישראל, אֵין ארץ ישראל ואין תַרבּוּת ישראל". לכן הוא בתחִילַת 1927 בתל-אביב את "עוֹנֶג שַבָּת" - מִפגשֵי תרבּוּת שֶנֶעֶרכוּ מִדֵי שבּת אַחַר הצוֹהֳרַיִים, וּבָהם נִיתנוּ בנוֹשׂאים כּמוֹ סִפרוּת, היסטוֹריה, יַהדוּת והָגוּת, על ידי טוֹבֵי המַרצִים והמְלוּמָדִים. מִפגָשִים אלה הִמשִיכוּ להִתקַיֵים עֶשׂרוֹת שנים אַחרי מוֹתוֹ של בּיאליק, בתל-אביב ובמקוֹמוֹת נוֹסָפִים בָּאָרֶץ וב.
בִּשנת 1934 נָסַע ביאליק לוִוינָה כּדֵי לַעבוֹר נִיתוּח. לִפנֵי נסִיעָתוֹ כּתב בּעִיתוֹן "דָבָר":
"הִנְנִי יוצא ל מַחֲלָה. מַרגִיש הִננִי כי גם תל אביב שלנו וה בִּכלָל חוֹלִים בשעה זו [...] ה ה למַחֲלַת השָעָה – ההִתפּוֹרְרוּת הפְּנִימִית ה, המִפלָגוֹת, ־אַחִים, האוֹכֶלֶת בָּנוּ בְּכָל פֶּה".
בּיאליק נִפטַר בּוִוינה ב-4 ביולי 1934 (כ"א בתמוּז תרצ"ד), בגיל 61, בגלל סִיבּוּך בנִיתוּחַ. מוֹתוֹ גָרַם ל כָּבֵד בארץ. בֵּיתוֹ, העוֹמֵד ברח' ביאליק 22 בתל-אביב, הָפַך למוּזֵאוֹן על חַיָיו ויצִירָתוֹ וכדַאי מאוד לבַקֵר בו. בערים רבּות בארץ יֶשנָם רחוֹבוֹת ובָתֵי סֵפר על שְמוֹ, ושִירָיו מַמשִיכִים להִילָמֵד ולהִישָמַע גם כַּיוֹם. שִירַת חַיָיו של בּיאליק נִפסְקָה בָּאֶמצַע, אך כְּתִיבָתוֹ ממשִיכָה להַשפִּיעַ גם שנים רבּות.
ביאורי מילים:
משורר – כותב שירים, poet
תואר – Title
סופר – כותב ספרים writer
עורך – editor
ישיבה - בית מדרש שבו לומדים תורה וגמרא
אישיים – פרטיים, Private
ילדות – הזמן שבו האדם הוא ילד
מסות – Essays
יצירות ספרות – ספרים
השתתף – לקח חלק, פעל ודיבר
תְחִייַת הָעִברִית – התהליך שבו הפכה השפה העברית מִשָׂפָה שֶרַק כּתבוּ בה לשָׁפה שגַם מדברים בה
היה מעורב – השתתף, לקח חלק
לשמור מצוות – לשמור על חוקי התורה: לשמור שבת, לשמור כשרות, ללמוד תורה
אוֹצְרוֹת הרוּחַ היהוּדִיִים – התנ"ך, המִשנָה, התַלמוּד...
לציין – לדבר על...
נערכו – התקיימו, היו
הגות – פילוסופיה
הנני – הנה אני
התפוררות – הרס
מפלגות – Parties
סיבוך בניתוח – בעיה קשה בניתוח
כבד – גדול, קשה
להילמד – ללמוד אותם
להישמע – לשמוע אותם