אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש הועבר לספרייה הלאומית

אַרְכִיוֹנָה של חנה סנש, ובו יומניה האישיים וחֲפָצִים מילדותה, הועבר לאחרונה לספרייה הלאומית. הספרייה תפעל לְהַנְגָשה דיגיטלית של הארכיון החשוב לטובת הציבור בארץ ובעולם.

בשנת 1945, שנה לאחר הוצָאֲתָה להורֵג של חנה סנש בהונגריה, חייל הבריגדה היהודית, משה ברסלבסקי, חזר לארץ ומצא מתחת למיטתה של סנש בקיבוץ שדות ים מִזוָודָה ובה מכתבים, יומנים, וגם מחברות עם שירים שאיש מעולָם לא ראה. כך הִתְגַלְתָה לציבור הצַנְחנית המשוררת שהפכה לסֵמֶל לגְבוּרָה.

אימה של חנה, קטרינה, שהִגִיעה לארץ כעבור כמה חודשים, הֵביאה איתה את כל החומֶר ששמרה אצלה כל השנים בבית בבודפשט. כאן קיבלה לידיה את המִזְוָודָה שנִמצאה בקיבוץ.

מאז נִשמר האוסף בידי קטרינה סנש בדירתה בחיפה. הוא כולל, בין השאר, את כתבֵי היד של שיריה; יומנים אישיים; עיתון שערכה בגיל 6; הִתְכַּתְבוּת עם בני משפחתה ועם אחרים; תַצלומים; תעודות אישיות מילדותה בהונגריה; מחברות לימוד מבית הספר החקלאי לנערות של חנה מייזל בנהלל; פרוטוקול של המשפט שלה; הִתכתבות ומִסמכים בנוגֵע לפרשת קסטנר, ועוד.

לאחר מותה בשנת 1992 ומות בנה גיורא סנש, אחיה היחיד של חנה, בשנת 1995, הִמשיכו שני בניו לעסוק בקִידוּם זִכְרָה ומוֹרַשְתָה. מֵעַתָה יִישָמֵר האוסף החשוב בספרייה הלאומית.

אחד המִסמכים המרגשים באַרכיון הוא הפֶּתֶק האחרון שכתבה חנה סנש לאימה. הפתק נמצא בכיס שמלתה של חנה לאחר שהוצאה להורג. וכך כתבה: "אִמִי היקרה והאהובה. אין לי מילים, רק זאת אוּכַל להגיד לך: מיליונֵי תודות. סִלחי לי אם אפשר. את לְבדך תָבִיני מדוע אין צורך במילים. באהבה אין קֵץ, בִּתֵך".