חזרה למאגר הכתבות
ד׳ בתשרי תשפ״ה 06.10.24
כבר שנה…
כבר שנה.
שנה שהיינו רוצים למחוק מהלוח.
שנה שלא נוכל לשכוח.
שנה שאין לה סוף הנראה לאין.
עדיין לא הגיע הזמן לסכם: אנחנו עדיין בתוך המלחמה , מלחמה ; אש בחזית ובעורף, ממטולה עד אילת, מדרום, מצפון, ממזרח ומהים;
חֲלָלים, נִרצחים, פצועים, חטופים, מְפונים, הֶרֶס רַב;
המטָרות לא הוּשְׂגו. לא כולם חזרו הביתה. הודעות 'הוּתַר לפִרְסוּם' עדיין .
כולנו בתוך הטראומה, עם הפנים והשמות, עם סיפורי והסולידריות; בתוך הדאגה לַעֲתידנו ולַעֲתיד יקירינו, בתוך הדאגה לַעֲתיד המדינה.
אנחנו דורשים ומצפים מהנהגת המדינה ומעצמנו לפעול נכון, בחוכמה, באחריות ובזהירות. בלי להבטיח ; בלי אופוריה מְסוּכֶּנֶת, בלי ; בלי החלטות שבִּיסודן עומדים לא כְּשֵרים.
עדיין לא הגיע הזמן לסכם, אבל חובה לחקור לעומק: מה קרה לנו, ולמה?
מה אפשר וצריך היה לעשות אחרת בשנים, בימים ובשעות שלפני 7 באוקטובר, ביום הארור ההוא, לאורך השנה שחלפה מאז, ועכשיו.
חובה לחקור וללמוד, למען ההווה, למען העתיד. למען מי ששילם בחייו. למען מי שרוצה לחיות כאן.
בתום השנה הקשה הזו אנחנו ונעמוד .
ונמשיך לְקַווֹת שיגיע במְהרה 'היום שאחרי' שבו נוכל להתחיל .