מחר בערב וביום שישי, י"ח באייר, יחול ל"ג בעומר

לַ"ג בָּעוֹמֶר הוא היום ה-33 לסְפִירַת הָעוֹמֶר (33= ל"ג בגִימַטרִייָה). הוא חָל בתַאֲרִיךְ י"ח באִייָר, וּמֵאָז המאה ה-12 הוא יום של שִׂמחה ושל הַפסָקַת מִנהֲגֵי האֲבֵלוּת של ספירת העומר.
מאז המאה ה-16 נִקשַר יום זה לרבי שִמעוֹן בַּר יוֹחַאי (רַשבִּ"י) ולסֵפֶר הזוֹהַר, שלְפִי המָסוֹרֶת רשב"י כתב אותו. יש אומרים של"ג בעומר הוא יום פְּטִירָתוֹ של רשב"י, יום שבו גִילָה לתַלמִידָיו את סוֹדוֹת התורה והֵבִיא אור גדול לָעולם.
במאה ה-16 הִתחִיל המִנהג, המקוּבָּל גם כַּיוֹם, לַעלות בל"ג בעומר לקִברוֹ של רשב"י במֵירוֹן שליד צְפַת, להִתפּלל שם, להַדליק מדוּרוֹת ולעֲרוֹך חֲגיגה מיוּחֶדֶת – "הִילוּלַת רבי שמעון בר יוחאי". בהילוּלה זו נהוּג גם לערוך את התִסְפּוֹרֶת הרִאשונה לילדים בני 3 ("חַלַאקֶה"). רבים נוֹהֲגים ללמוד ביום זה חלקים מִסֵפר הזוהר ולשיר פִּיוּטִים מיוחדים לִכְבוֹדוֹ של רשב"י.
מִנהג הַדלָקַת המְדוּרוֹת, שהִתחִיל כנראה בהילוּלה במירון, הפך להיות נָפוֹץ מאוד בישראל, בעיקר מאז המאה ה-20. ילדים ובנֵי נוֹעַר רבים, ולפעמים גם מבוּגָרים, יוצאים בליל ל"ג בעומר להדליק מדורות, לִצְלוֹת בהן תַפּוּחֵי אדמה, פיתות, מַרשְמֶלוֹ ועוד, ובדֶרֶך כלל גם לשיר יחד ולספר סִיפּוּרִים.ְ
בשנים האחרונות יָרַד מִספַּר המְדוּרוֹת, בִּגלל הנֵזֶק לַסבִיבָה וסַכָּנַת השְׂרֵפוֹת. בעיקר השנה, אחרי השרֵפוֹת הגדולות שפָּרצוּ בכמה מקומות, חשוב מאוד לִשמור על כְּלָלֵי הזְהִירוּת, להדליק את המדורות רק במקומות המְיוֹעָדִים לכך, ולבדוק בַּסוֹף שהֵן כּוּבּו לְגַמְרֵי.
לַ"ג בָּעומֶר שׁמֵחַ ובָטוּח לכוּלנו!

ביאורי מילים:
ספירת העומר – בין חג הפסח לחג השבועות סופרים 50 ימים
חל – קורה, מתקיים, עושים אותו
מִנהגים – דברים שרגילים לעשות, טרדיציה
נקשר – מחובר
ספר הזוהר – ספר המיסטיקה המרכזי ביהדות
בעיקר – במיוחד, לרוב
סוד – משהו שאדם יודע והוא לא מספר לאף אחד 
תורה – חמישה ספרים ראשונים בתנ"ך (Bible)
קבר – מקום שבו שמים את המת באדמה
תספורת – גְזִירָה של השֵׂיעָר, לגזור את השיער
לצלות – לבשל באש
נזק לסביבה – פגיעה אקולוגית
פרצו – התחילו
מְיוֹעָדִים – בחרו בהם למטרה מסוימת