חזרה למאגר הכתבות
כ׳ בכסלו תשפ״ד 03.12.23
בעֵמֶק ובנֶגֶב
הַ צוֹמַחַת שׁוּב הוא שיר אֵבֶל וזיכָּרון שנִכתב בשנת 1974 על יְדֵי דורית צַמֶרֶת, חברת קיבוץ בית השיטה שבעֵמק חרוד. היא כתבה את השיר של 11 מבני הקיבוץ במִלחֶמֶת יום הכיפורים. השיר בשנת 1978 על ידי חיים ברקני, חבר קיבוץ שער הגולן.
החיטה צומחת שוב הוא אַחַד השירים המְרַגשים המוּשָרים ב ל ו זִיכָּרון. הוא מוכר ב של להקת ה'גֶבַעטְרוֹן' מקיבוץ גבע, הנמצא בעמק יזרעאל, ושל הזמֶרֶת חוה אלברשטיין.
השיר את כל היופי ש, את ה בלב על אלה ש, אך גם את החיים שנִמְשָכים ו שוב.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת,
אַתֶם אֵינְכֶם וְלֹא תוּכְלוּ לָשוּב…
אַךְ הָחִיטָה צוֹמַחַת שׁוּב
החיטה צוֹמַחַת שוב
מילים: דורית צמרת
לחן: חיים ברקני
שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סַף
וְחָרוּבִים וְזַיִת וְגִלְבּוֹעַ –
וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף
בְּיוֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת,
אַתֶם אֵינְכֶם וְלֹא תוּכְלוּ לָשוּב
הַשְבִיל עִם הַשְׂדֵרָה, וּבַשָׁמַיִם עַיִט
אַךְ הָחִיטָה צוֹמַחַת שׁוּב
מִן הֶעָפָר הַמַר הָעִירִיוֹת עוֹלוֹת
וְעַל הַדֶשֶׁא יֶלֶד וְכַלְבּוֹ
מוּאָר הַחֶדֶר וְיוֹרְדִים לֵילוֹת
עַל מָה שֶׁבּוֹ וּמָה שֶׁבְּלִבּוֹ
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק…
וְכָל מָה שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד
זָרַח הַשֶׁמֶשׁ שׁוּב הַשֶמֶש בָּא
עוֹד הַשִׁירִים שָׁרִים אַךְ אֵיךְ יוּגַד
כָּל הַמַכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה
הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִת
אֲבָל אַתֶם הֵן לֹא תוּכְלוּ לָשוּב
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִין
שֶׁהָחִטָה צוֹמַחַת שׁוּב.
זה לא אותו הנֶגֶב
הנֶגֶב הוא של מדינת ישראל.
הנגב – כמו העֵמֶק (עמק יזרעאל, עמק חרוד, עמק הירדן, עמק בית שאן) – הוא ל, ל, ל, לעבודת האדמה.
לאחר ה על ישראל ב-7 באוקטובר חברי ה'גבעטרון' את השיר בשינוי של המילים.
הם שרים:
"זה לא אותו הנגב ולא אותו הבית,
אתם אינכם ומוּכְרָחִים לָשוב".
ה'גבעטרון' צילמו קליפ בית הספר המַעֲרָבִי יִפְעת עֵמק יזרעאל.
הקְליפ צוּלם תושָבי העוטף ולמען הֲשָבַת החֲטופים בשָעות שבהן החיטה מחדש ב בארי.