מאגר כתבות

כֶּנֶס בין לְאומי בישראל

שְבוע הסייבר, אחד מכִּנְסֵי הסייבר המוֹבִילִים בעולם, מִתקיים השבוע, זו השנה ה-12, באוניברסיטת ת"א.

אַלפֵי אורחים מכל רחבי העולם לוקחים חלק באֵירוּעֵי שבוע הסייבר, בהם:  מוּמְחים, מְקבלֵי הַחלטות, מַשְקִיעִים, אנשֵי תַעֲשִׂייָה בְּכירים, מנהלֵי סטרטאפים, אנשֵי טכנולוגיה, אקדמאים, סטודנטים והאקרים.

במַהֲלַך השבוע מתקיימים כארבעים כְּנסים, שולחנות עגולים וכן סַדְנָאוֹת מַעֲשִׂיוֹת.

מהן האוניברסיטאות הטובות בעולם?
ובישראל?

שלושה מוסדות ישראליים דורגו בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, בדירוג שנגחאי, הדירוג החשוב בעולם לאוניברסיטאות: מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית והטכניון. 

מכון ויצמן למדע מוביל בדירוג מבין המוסדות הישראליים. הוא מדורג במקום ה-69 (אשתקד דורג במקום ה-68).
האוניברסיטה העברית בירושלים עלתה מהמקום ה-86 למקום ה-81.
הטכניון ירד מהמקום ה-79 למקום ה-85.
הטכניון דורג במקום ה-11 מבין האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם.
דירוג שנגחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, מדרג את רמת המחקר במוסדות אקדמיים בעולם על פי קריטריונים שונים. הדירוג מַקִיף יותר מ-2,500 אוניברסיטאות והפרסום מציג את 1,000 האוניברסיטאות המובילות.

נתונים על מקבלי תארים אקדמיים

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מקבלי התארים בשנת תשע"ח (2017 – 2018).

בשנת תשע”ח קיבלו 79.3 אלף אנשים תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

מספרם של כלל מקבלי התואר הראשון נותר כמעט ללא שינוי. במספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות חלה ירידה של 4.7%. לעומת זאת, חלה עלייה במספר מקבלי התואר הראשון במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

במספר מקבלי תואר שני חלה עלייה של 7.8%, ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3%).

בשנה האחרונה חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות.

יש מה ללמוד

דוּ"ח שנתי שפִּרְסֵם לאחרונה אִרְגוּן המדינות המפותחות מַשְווֶה בין מַעַרְכוֹת החִינוּך במדינות המפותחות ובהן ישראל.

מהדו"ח עולה כי ההַשְקָעָה של ישראל בחינוך עדיין נמוכה מהמְמוּצָע במדינות ה-OECD, זאת לַמְרוֹת השִיפּוּר שחל בישראל בחלק מהמַדָדִים.

הנה נְתוּנִים אחדים שעולים מהדו"ח:

הַהוֹצָאָה הלְאוּמִית לְחִינוּך: ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-27,300 שקלים בשנה בישראל לְעוּמַת 37,800 שקלים ב-OECD. יש לְצַייֵן כי בין השנים 2014-2010 נִרְשְמָה עֲלִייָה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.

הַצְפִיפוּת בכיתות: הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה- OECD. בחינוך היסודי בישראל יש כמעט 27 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-21 תלמידים במדינות ה- OECD. בחטיבות הביניים בישראל – 28 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-23 תלמידים במדינות המפותחות.

במשרד החינוך מציינים בעניין זה כי הנתונים הם משנה הקודמת לרפורמה שהחל המשרד לְהנהיג במַטָרָה לְצַמְצֵם את מספר התלמידים בכיתות. במשרד מַבְטִיחִים כי בעתיד מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה לא יעלה על 34.

במקום הראשון: אוניברסיטת הארוורד

האוניברסיטה העברית בירושלים מְדוֹרֶגֶת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. כך עוֹלֶה מהדֵירוּג השנתי שפִּרְסֵם היַרְחוֹן הלונדוני TIMES בשבוע שעבר. האוניברסיטה הִגִיעָה לעשִׂירִייָה האחרונה מבין 100 האוניברסיטאות הטובות, והיא האוניברסיטה הישראלית היְחִידָה ברְשִימָה היוֹקְרָתִית השנה.

המוֹסָד האקדמי הישרְאלי האחרון שהִגִיעַ לרשימה המְכוּבֶּדֶת היה הטכניון בשנת 2014. מאז לא נִכְלַל ברשימה אף מוסד אקדמי ישראלי, עד עַתָה.

שלוש האוניברסיטאות המוֹבִילוֹת בדֵירוּג הן אמריקאיות: אוניברסיטת הארוורד במקום הראשון, MIT, במקום השני ואוניברסיטת סטנפורד במקום השלישי. את שני המקומות הבאים תופסות אוניברסיטאות בריטיות: קיימברידג' ואוקספורד. ברקלי האמריקאית במקום השישי ואחריה פרינסטון, ייל, אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ואוניברסיטת שיקגו.

האוניברסיטה הציבורית הראשונה בארץ ישראל

האוניברסיטה העברית בירושלים, שהיא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בישראל, מציינת 100 שנים להקמתה ב־1 באפריל 1925.
אירוע הפתיחה של האוניברסיטה התקיים באמפיתיאטרון החדש שהוקם בהר הצופים אל מול מדבר יהודה וים המלח. אלפים השתתפו באירוע, ביניהם: תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת, אנשי צבא ומינהל בריטים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות.

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018, אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

מחקר ישראלי חדש

מֶחְקָר חדש שנֶעֱרַך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שוֹפֵך אור חדש על תוֹלְדוֹת האדם המודרני.

המחקר מִתְבַּסֵס על עצם שהִתְגַלְתָה במְעָרַת מיסליה בכרמל כבר ב-2002. העצם היא חלק מלֶסֶת של אדם ויש בה עדיין שיניים. עם העצם נמצאו באותו אֵזוֹר במערה גם כלי אבן.

ראשון – שישי, 29-24 בינואר

שְבוע הֶחָלָל הישראלי מתחיל היום ויִימָשך עד יום שישי.

אֵירועֵי שבוע החלל הישראלי מתקיימים בכל שנה סָמוּך לתאריך שבו חל אֲסוֹן המַעְבּוֹרֶת קולומביה שאֵירַע ב-1 בפברואר 2003. באסון נִסְפָּה גם טייס החלל הישראלי, אל"מ אילן רמון.