מאגר כתבות
סינון בקטלוג
מַצְדִיעִים לחנה סנש
מאה צַנְחָנִים וצנחניות מצה"ל ומצִבְאות סלובניה, קרואטיה, הונגריה ובריטניה צָנְחו אתמול בסלובניה לציון 100 שנים להולדתה של הצַנחנית חנה סנש, שצָנחה במקום לפני 77 שנים. חנה סנש נִִתְפְּסָה, עברה עִִינוּיִים קשים והוּּצְאה להוֹרג.
צניחה היסטורית
חנוכה בסימן גבורה
משרד המורשת, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים, רשות העתיקות ויד יצחק בן צבי מזמינים בחנוכה את הציבור לבקר באתרי המורשת ולהשתתף באירועי "שבוע מורשת".
שבוע המורשת
לְזֵכֶר שישה מיליונים
יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".
אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.
בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.
במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה.
שש מַשׂוּאוֹת
הנאום של כלת פרס ישראל
מרים פרץ, ששכלה שניים מבניה בשירותם הצבאי, קיבלה ביום העצמאות את פרס ישראל למפעל חיים על "חיזוק הרוח היהודית-ישראלית". פרץ, אשת חינוך בת 64, נשאה דברים בטקס בשם 16 כלות וחתני הפרס. דבריה מעוררי ההשראה חדרו לכל לב. שר החינוך נפתלי בנט הורה ללמד את הנאום המכונן בבתי הספר.
מרים פרץ: אחים אנחנו לטוב ולרע
נְתונים לְרֶגֶל יום העברית
לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.
הינה נְתונים אחדים:
72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.
ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.
מי שולֵט בעברית?
השאר מסופר בתולדות ישראל
המשורר נתן אלתרמן כתב את השיר 'מגש הכסף' ב-19 בדצמבר 1947 במדורו 'הטור השביעי' בעיתון דבר. היה זה שלושה שבועות לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ותחילתה של מלחמת העצמאות.
בראש השיר מצטט אלתרמן את דבריו של הנשיא הראשון חיים ויצמן שאמר "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף".
מגש הכסף
היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת
פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה.
הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.
ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.
ישְׂרְאלים באוקראינה
י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה
י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹ, מוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיה, יְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.
החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.
יום הרצל
1942-1878
יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.
הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.
במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.
בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.
יאנוש קורצ'אק
1921 – 1944
חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.
היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.
בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:
"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".