מאגר כתבות
סינון בקטלוג
חג השבוּעוֹת הוא אחד משְלוֹשֶת הָרְגָלִים, החגים שבָּהֶם היה עַם ישראל עולה בִּימֵי קֶדֶם למִקדָש בירוּשלים. בְּנִיגוּד לשני הרְגָלִים האחֵרים, פסח וסוכות, שבועות נִמשָך רק יום אחד (בחוּ"ל – יוֹמַיים), אך הוא חג מָלֵא במַשמָעוּת וברַעיוֹנוֹת.
חג השָבוּעוֹת: חג של תוֹרָה וקָצִיר, בִּיכּוּרִים וּגבִינוֹת
היום חָל י"ז (שִבעה עשר) בתַמוּז, אחד מִימֵי הצוֹם שנִקְבְּעוּ ביהדוּת לזֵכֶר חוּרבַּן בֵּית המִקדָש
לפִי המָסוֹרֶת, בתַאֲרִיך י"ז בתַמוּז נִבקְעָה (נִשבְּרָה, נָפלה) חוֹמַת העיר ירוּשלים, אַחֲרֵי מָצוֹר ארוֹך, וכַעֲבוֹר שלוֹשָה שָבוּעוֹת, בתִשעָה בּאָב, הִגִיעַ חוּרבַּן בֵּית המִקדָש. כך קרה כַּנִראֶה גם בבַּיִת הרִאשוֹן וגם בבַּית השֵני.
היום חָל י"ז (שִבעה עשר) בתַמוּז, אחד מִימֵי הצוֹם שנִקְבְּעוּ ביהדוּת לזֵכֶר חוּרבַּן בֵּית המִקדָש
תִשעָה בּאָב הוא יום של צוֹם ואֵבֶל על חוּרבַּן בֵּית המִקדָש.
בּיוֹם רִאשוֹן יָחוּל תִשעָה בּאָב, יוֹם צוֹם ואֵבֶל לְזֵכֶר חוּרבַּן בֵּית המִקדָש
יוֹם חֲמִישָה עָשְׂר בּאָב, ט"ו בּאב, הוא יום חַג קָדוּם בּישראל.
בּשַבּת יָחוּל ט"ו בּאָב – יוֹם של נֶחָמָה, תִיקוּן ואַהֲבָה
לְזֵכֶר שישה מיליונים
יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".
אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.
בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.
במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה.
שש מַשׂוּאוֹת
מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן
לקראת חגי תשרי יצא לאור מחזור ליום הכיפורים באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן.
המחזור החדש מצטרף לספרים שתרגם וכתב זאודו:
מחזור לראש השנה;
מילון עברי – אמהרי הנקרא 'מילון אור';
סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';
חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';
'אמהרית ללא מורה';
ברכון עברי-אמהרי;
שאלות ותשובות בנושא יהדות באמהרית;
טהרת המשפחה עברי – אמהרי.
חדש: מַחזור ליום הכיפורים באמהרית
היסטוריה מְדַבֶּרֶת אוֹמָנוּת
פרויקט חדש מַנְצִיחַ בגרפיטי אנשֵי תַרְבות ומַנהיגים ישְׂרְאלים בערי הוּלַדְתם באוקראינה.
הפרויקט הוּשַק בשבוע שעבר. הא פרי יוֹזְמָה של שַגְרִירוּת ישראל באוקראינה לְרֶגֶל מְלֹאת 30 שנה לכִינוּן היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. הפרויקט ששמו 'היסטוריה מדברת אוֹמָנות' מפגיש אומָנֵי רְחוב מקומיים עם סיפור חייהם של מנהיגים ואנשי תרבות ישראלים שנולדו באוקראינה.
ברחובות העיר דניפרו מוּצָג ציור קיר של המשוררת הירושלמית זלדה, ילידת המקום. ציור קיר של זאב ז'בוטינסקי מְקַשֵט את הבניין באודסה שבו נולד. בעתיד אפשר יִהיה לראות באוקראינה ציורי קיר של ש"י עגנון, גולדה מאיר ואחד העם. במולדובה יוּקְדַש קיר לְמאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב.
ישְׂרְאלים באוקראינה
י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה
י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹ, מוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיה, יְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.
החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.
יום הרצל
נְתונים לְרֶגֶל יום העברית
לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.
הינה נְתונים אחדים:
72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.
ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.
מי שולֵט בעברית?
שמחה רותם (קז'יק), מלוחמי גטו ורשה, מספר:
הגטו היה כולו אש ולהבות.
החיים נעלמו מעל פני הגטו.
כולנו התחבאנו מתחת לאדמה, בבונקרים, ומשם ניהלנו את פעולותינו.
הגרמנים היו במשך היום בתוך הגטו, ונסוגו בלילה, כי למעשה הם מאוד פחדו לחזור לתוך הגטו בלילה.
למעשה, הבונקרים הוכנו מבעוד מועד על ידי האוכלוסייה המקומית ולא על ידי הלוחמים. מכיוון שלא יכולנו עוד להמשיך להתנגד מעל פני האדמה, ברחובות, נכנסנו לבונקרים. בפנים כל הבונקרים היו דומים זה לזה.
הדבר שהמם יותר מכול היה הצפיפות, היינו רבים מאוד, ובעיקר החום; חום כה נורא שאי אפשר היה לנשום, אפילו הנרות לא יכלו לבעור בתוך הבונקרים האלו. וכדי לנשום בחום העז הזה, היה עלינו לשכב, לפעמים, עם הפנים לאדמה.
העובדה שאנחנו, הלוחמים, לא צפינו מראש שנזדקק למקלטים תת קרקעיים, נבעה מכך שלא חשבנו כלל שנישאר בחיים אחרי פרוץ מאבקנו נגד הגרמנים.
אני חושב שהשפה האנושית אינה מתאימה לתיאור הזוועה שידענו בגטו.
ברחובות הגטו, אם אפשר היה עדיין לקרוא להם רחובות, היינו חייבים לטפס על תִלֵי גוויות שנערמו זה על זה.