אגנס קלטי הלכה לעולמה

אגנס קלטי, אגדת ההתעמלות ההונגרייה-ישראלית, הלכה לעולמה בהונגריה שבוע לפני יום הולדתה ה-104. קלטי זכתה בעשר מדליות בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956, חמש מתוכן מזהב, כשייצגה את הונגריה במשחקים האולימפיים.

היא המתעמלת היהודייה הגדולה בכל הזמנים.
בשנת 2017, בגיל 96 היא זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בספורט ונחשבת ל"אימא של ההתעמלות הישראלית".

קלטי נולדה ב-1921 בהונגריה למשפחה יהודית מבוססת.

בגיל ארבע החלה להתאמן בהתעמלות מכשירים במועדון ספורט יהודי.
מגיל 6 עד 17 הקדישה את עיקר זמנה לנגינה בצ'לו. מגיל 16 החלה להתאמן בקביעות בהתעמלות והייתה לאלופת הונגריה.
כשהנאצים הגיעו להונגריה היא נאלצה להסתתר ולאמץ זהות בדויה. היא נישאה נישואים פיקטיביים למתעמל הונגרי. השניים היו נשואים במשך 5 שנים.
אביה ורבים מבני משפחתה הוצאו להורג במחנה ההשמדה אוושויץ. רק אגנס, אימה ודודתה שרדו את השואה.
אחרי המלחמה, בגיל 24, היא חזרה למשטר אימונים מלא. היא זכתה בתואר אלופת הונגריה בהתעמלות; באליפות העולם ברומניה בשנת 1956 זכתה בשלוש מדליות; במשחקים האולימפיים בהלסינקי בשנת 1952 ובמלבורן בשנת 1956 זכתה בעשר מדליות, והפכה לאגדה בחייה.
בזמן אולימפיאדת מלבורן בשנת 1956 התרחש המרד ההונגרי, וקלטי, כמו ספורטאים הונגרים רבים, נשארה באוסטרליה וקיבלה בה מקלט מדיני.

בשנת 1957 הגיעה קלטי לישראל למשחקי המכביה החמישית והחליטה לעלות לארץ.

היא הניחה את היסודות לענף התעמלות המכשירים בישראל. היא עבדה במכון וינגייט ושימשה כמאמנת נבחרת המתעמלות של ישראל.

בארץ נישאה בשנת 1959 לרוברט בירו, מורה לחינוך גופני יליד הונגריה שעִברת את שמו לראובן שופט, ולזוג נולדו שני בנים.

באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 קלטי הייתה חלק ממשלחת ישראל לאולימפיאדה, אבל למרבה המזל היא לא נכחה במגורי המשלחת בכפר האולימפי בעת השתלטות המחבלים על הספורטאים הישראלים.
בשנת 1989, אחרי נפילת הקומוניזם בהונגריה, חזרה לבקר שם וזכתה בהוקרה רבה מהמשטר הדמוקרטי החדש.
בגיל 96 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים בספורט.
בשנים האחרונות לחייה שבה להתגורר בהונגריה כדי להיות קרובה לבנה.