היום חָל י"ז (שִבעה עשר) בתַמוּז, אחד מִימֵי הצוֹם שנִקְבְּעוּ ביהדוּת לזֵכֶר חוּרבַּן בֵּית המִקדָש

לפִי המָסוֹרֶת, בתַאֲרִיך י"ז בתַמוּז נִבקְעָה (נִשבְּרָה, נָפלה) חוֹמַת העיר ירוּשלים, אַחֲרֵי מָצוֹר ארוֹך, וכַעֲבוֹר שלוֹשָה שָבוּעוֹת, בתִשעָה בּאָב, הִגִיעַ חוּרבַּן בֵּית המִקדָש. כך קרה כַּנִראֶה גם בבַּיִת הרִאשוֹן וגם בבַּית השֵני.
לפִי המִשנָה, קָרוּ לעם ישראל בתאריך זה אֲסוֹנוֹת נוֹסָפִים, כּמוֹ חֵטא הָעֵגֶל ושבִירַת לוּחוֹת הבְּרִית בִּידֵי משה כשֶיָרַד מֵהַר סִינַי.
הצוֹם מַתחיל בַּעֲלוֹת הַשַחַר ומִסתַיֵים בּצֵאת הכּוכָבִים.
ביום זה מַתחילים שְלוֹשֶת השָבוּעוֹת, הנִקרָאִים גם "יְמֵי בֵּין הַמְצָרִים", והם נִמשָכים עד תִשעָה באָב. השֵם "בּין המצָרים" בא מן הפָּסוּק במְגִילַת אֵיכָה: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (פרק א, פסוק ג). מְצָרִים הם צָרוֹת קָשוֹת.
בּיָמים אלה רבּים נוֹהֲגִים מִנהֲגֵי אֲבֵלוּת – לא עוֹרכִים חתוּנות, לא קונים בּגדים חדשים, לא מִשתַתפים באֵירוּעִים מְשַׂמחִים ועוד. מֵרֹאש חוֹדֶש אָב עד תִשעה באב מִנהגֵי האבלוּת הוֹפכִים לִהיוֹת חֲמוּרים עוד יוֹתר.
הנָבִיא זְכַריָה הִבטִיחַ לעַם ישראל בּשֵם הָאֵל, שבִּזמַן הגְאוּלָה כל הצוֹמוֹת לזֵכֶר החוּרבּן יַהַפכוּ ליָמים טוֹבים, של שָׂשׂוֹן ושִׂמחָה. מי יִיתֵן ונִזכֶּה לכָך.

ביאורי מילים:
מִקדש – Temple
המִשנָה – ספר היסוד של התורה שבעל-פה
חֵטא העגל – חטא עגל הזהב, Golden calf
לוחות הבּרית – לוחות אבן שעליהם נכתבו עשרת הדיברות, Ten Commandments
עֲלוֹת השחר – הזמן שבו מתחיל היום לפי ההלכה
נמשכים – ממשיכים
מגילת איכה - Book of Lamentations
נוהגים – רגילים לעשות את הדבר
מִנהג – דבר שעושים מתוך הרגל או מסורת
עורכים – עושים
משתתפים – לוקחים חלק, פועלים
הופכים – נעשים
גאוּלה – תיקון העולם, הַצָלָה מִמַצָב קשה (בדרך כלל על ידי הָאֵל)
נִזכֶּה – נגיע בקרוב לימים האלה