בּשָבוּעַ הבּא יָחוּל חַג הפֶּסַח, חג החֵירוּת. הסִימָן האֲמִיתִי של חֵירוּת הוא היְכוֹלֶת לִראוֹת את מי שֶקָשֶה לוֹ ומִי שֶצָרִיך עֶזרָה

בּחַג הפֶּסַח חוֹגְגִים את היְצִיאָה של בְּנֵי ישׂראל מִמִצרַיִם ואת המַעֲבָר מקְבוּצָה של עֲבָדִים לקְהִילָה של אֲנָשִים חוֹפשִיִים, בְּנֵי חוֹרִין. אחַד הדבָרים שֶמַבדִילִים בֵּין עֶבֶד לאָדָם חוֹפשִי הוא היְכוֹלֶת לִראוֹת את האָדם האַחֵר, שֶצָרִיך את עֶזרָתךָ. אחַד הרַעְיוֹנוֹת החֲשוּבִים בּחַג הפֶּסַח הוא הדְאָגָה לחַלָש ולנִזקָק.
כּבָר מְאוֹת שָנִים נָהוּג בּקְהִילוֹת יהוּדִיוֹת לֶאֱסוֹף כֶּסֶף לִפנֵי החַג ולחַלֵק אוֹתוֹ לעֲנִיִים, כּדֵי שֶגַם הם יוּכלוּ לַחגוֹג את החַג בּשִׂמחָה ובכָבוֹד. המִנהָג הזֶה נִקרָא "קִמחָא דְפִסחָא" (בּאֲרָמית: הקֶמַח לפֶסַח), כּלוֹמַר: הקֶמַח שֶבּוֹ יִשתַמשוּ כּדֵי לֶאֱפוֹת את המַצוֹת. היום אֶפשר לִתרוֹם ל"קִמחָא דפִסחָא" דֶרֶך מוֹעָצוֹת דָתִיוֹת ועֲמוּתוּת מיוּחָדוֹת, שֶדוֹאֲגוֹת לחַלֵק את הכֶּסֶף למִי שֶצָרִיך אותו. 
אבָל הדְאָגָה לעָנִי ולנִצרָך מוֹפִיעָה לא רק לִפנֵי החַג, אלא גם בּלֵיל הסֵדֶר, הלַילָה הרִאשוֹן והמְיוּחָד של החג. בּלַילָה הזֶה יוֹשבִים אנָשים רבּים יַחד וקוֹראים את ההַגָדָה, הסֵפֶר המיוּחָד ללֵיל הסֵדר. בּתְחִילַת ההַגָדָה אוֹמרִים קֶטַע מיוּחד בּאֲרָמית, שֶמַתחִיל בּמִילִים "הָא לַחמָא עַניָא" ("זֶהוּ לֶחֶם העוֹנִי"). בּקֶטַע הזה אנחנוּ מַזמִינִים את כָּל מִי שֶרָעֵב וכָל מי שֶצָרִיך מקוֹם לִהיוֹת בּו – להִצטָרֵף אֵלֵינוּ ולַחגוֹג יַחד אִיתָנוּ את החַג. רק אַחרֵי שֶעָשִׂינוּ זֹאת אפשָר להַרגִיש חֵירוּת אֲמִיתית. 

ביאורי מילים:

• חוגגים – עושים חג
• קבוצה של עבדים – אנשים שהם עבדים – slaves
• אחד הדברים שמבדילים – אחד הדברים שמראים מה ההבדל, מה שונה, מה לא אותו דבר
• עזרתך – העזרה שלך
• נהוּג – כך מקובל לעשות, זה המנהג – זאת הטְרָדִיצְיָה
• לאסוף כסף – לבקש ולקחת כסף מאנשים שרוצים לתת כסף
• לחלק אותו לעניים – לתת אותו לאנשים שאין להם כסף, או שיש להם קצת כסף
• בשמחה ובכבוד – מצב שבו לא חסר כלום ואפשר לשמוח
• מועצה דתית - Religious Council
• נצרך – אדם שצריך עזרה
• להצטרף אלינו – לבוא אלינו, להיות ביחד איתנו
• חירות – חופש, freedom