בּשָבוּעַ הַבָּא יָחוּל רֹאש הַשָנה. המִצוָוה החֲשוּבָה בּחַג זה היא התְקִיעָה בּשוֹפָר

בּמְקוֹמוֹת רַבִּים נוֹהֲגִים לִתקוֹעַ בּשוֹפָר כּל בּוֹקֶר בּחוֹדֶש אֱלוּל, אַך זֶהוּ מִנהָג ולא מִצוָוה. בּרֹאש השָנה, שֶבַּתוֹרָה הוּא נִקרָא "יוֹם תְרוּעָה", המִצוָוה החֲשוּבָה היא לִשמוֹעַ קוֹל שוֹפָר. בּחַג זה תוֹקעִים בּבָתֵי הכּנֶסֶת כּמֵאָה תְקִיעוֹת. גַם בּסוֹפוֹ של יוֹם הכּיפּוּרִים תוֹקעִים בּשוֹפָר.

אֶת השוֹפָר מְכִינִים בּדֶרֶך כּלָל מִקֶרֶן של אַיִל (כֶּבֶשׂ בּוֹגֵר).

בּתקִיעַת השוֹפָר יש שְלוֹשָה סוּגֵי קוֹלוֹת: תְקִיעָה (צְלִיל אֶחד אָרוֹך), שְבָרִים (שָלוֹש תְקִיעוֹת קְצָרוֹת) ותְרוּעָה (הַרבֵּה תקִיעוֹת קְצָרוֹת מאוֹד). 

לָמה תוֹקעִים בּשוֹפר? נִיתנוּ לכָך כּמה סִיבּוֹת:

התקִיעָה בּשוֹפָר מַזכִּירָה את מַעֲמַד הַר סִינַי, שֶבּוֹ נִשמַע קוֹל שוֹפָר חָזָק, וגם את עֲקֵדַת יִצחָק – שֶבּסוֹפָה הִקרִיב אַברָהָם אַיִל שֶשָלח לו הָאֵל. ועוֹד: בּעָבר תָקעוּ בּשוֹפָר כּשֶהִמלִיכוּ מֶלֶך, וברֹאש השָנה אנוּ מַכרִיזִים שֶהָאֵל מוֹלֵך עַל הָעוֹלָם כּוּלוֹ. הַשוֹפָר גם מַזכִּיר לכָל מי שֶשוֹמֵעַ אוֹתו את יוֹם הדִין והמִשפָּט, ומְזָרֵז אוֹתוֹ לתַקֵן ולשַפֵּר את מַעֲשָׂיו (ואוּלַי המִילה "שוֹפָר" קשוּרָה לפּוֹעַל "לשַפֵּר").

ביאורי מילים:

• לתקוע בשופר - Blowing the Shofar
• נוהגים – רגילים לעשות את הדבר
• מנהג – custom
• מצווה – חוק מהתורה
• תרועה – תקיעה בשופר (לתקוע בשופר - Blowing the Shofar)
• קול – sound
• קרן – horn
• איל - male sheep
• ניתנו – נתנו, הסבירו
• מעמד הר סיני – טקס קבלת התורה
• נשמע – שמעו
• עקדת יצחק - bindig of isaac
• הקריב – להקריב - to sacrifice
• מולך – הוא מלך, הוא KING
• מזרז – גורם לו לעשות דבר מהר
• לשפר – לשנות לטובה