היוֹם חָל ט"וּ בִּשבָט – חַג העֵצִים, הפֵּירוֹת, הנְטִיעוֹת והשְמִירָה על הסְבִיבָה

ט"ו (15) בּחוֹדֶש שְבָט הוא רֹאש השָנה לאִילָנוֹת (עֵצִים). כּך קָבעוּ חֲכָמֵינוּ בַּמִשנָה לִפנֵי כ-1,800 שָנה. הם קָבעוּ כּך בּעֶזרַת הִסתַכּלוּת בַּטֶבַע, בּשִינוּיֵי מֶזֶג האֲוִויר ובִגדִילַת הצְמָחִים בּאֶרץ ישׂראל. עַד אֶמצַע שבָט יוֹרדִים בּדֶרך כְּלָל רוֹב גִשמֵי השָנה, ובָעֵצים מַתחִילָה צְמִיחָה חדָשה. ט"וּ בִּשבָט הוא התַאֲרִיך הקוֹבֵעַ להַרבֵּה מִצווֹת התְלוּיוֹת בָּאָרץ, למָשָל – תְרוּמוֹת ומַעַשְׂרוֹת. 
עֵץ השָקֵד ("השקֵדִייה") הוא העץ הרִאשוֹן שֶמַקדִים ופוֹרֵחַ בּפרָחים לבָנִים-וְרוּדִים, לִפנֵי העֵצִים האחֵרים, והוא הסֵמֶל של ט"וּ בּשבָט.
כַּאֲשֶר היהוּדִים נֶאֶלצוּ (הָיוּ מוּכרָחים) לַעֲזוֹב את אֶרץ ישׂראל ולִחיוֹת בּגָלוּת, הם לא יָכלוּ לקַיֵים את המִצווֹת המְיוּחָדוֹת שֶקְשוּרוֹת לָאָרֶץ. לַמרוֹת זֹאת, הם הִמשִיכוּ לַחלום על הארץ ולהִתגַעגֵע אֵלֶיהָ, אל הטֶבַע ואל הפֵּירוֹת שלה. אז הִתחִילוּ לַהֲפוֹך את ט"ו בִּשבָט לחַג של גַעגוּעִים לָאָרֵץ: הם הִשתַדלוּ לֶאֱכוֹל פֵּירוֹת שֶהִגִיעוּ מהָאָרֶץ (בּדֶרֶך כּלָל פֵּירוֹת יבֵשִים), לסַפֵּר סִיפּוּרִים על האָרץ ועל הטוֹב שֶיֵש בּה, ולהִתפַּלֵל שֶיִזְכּוּ להַגִיעַ אֵלֶיהָ.
בּמֵאָה ה-16 הִתחִילוּ המְקוּבָּלִים שֶחָיוּ בּצְפַת מִנהָג חדש: הם עָרכוּ "סֵדֶר לֵיל ט"וּ בִּשבָט", שֶמַזכִּיר את לֵיל הסֵדר. הם אָכלוּ מִפֵּירוֹת הָאָרץ, שָתוּ אַרבּע כּוֹסוֹת של יַיִן לָבן ואָדום, שָרוּ ודִיבּרוּ דִברֵי תוֹרָה על האָרץ ועל הפֵּירוֹת שֶבָּה. המָסוֹרֶת הזֹאת הִתחַדשָה בָּארץ בּעֶשׂרוֹת השָנִים האַחרוֹנוֹת.
לִפנֵי כ-130 שָנה, כּשֶהָעם היהוּדי הִתחִיל לַחזוֹר לאַרצוֹ, הֶחליטוּ המוֹרִים שֶאַחַת המַטָרוֹת החשוּבוֹת בּבנִייַת האָרץ היא נְטִיעַת (שְתִילַת) עֵצים. ט"ו בשבט הָפַך ליוֹם שֶבּוֹ יָצאוּ התַלמִידים לטֶבַע ונָטעוּ עצים. כּך נָהוּג עד היוֹם, בּעִיקָר בּתְנוּעוֹת הנוֹעַר. 
בּשָנִים האַחרוֹנוֹת נִקבַּע, שֶט"וּ בִּשבט יִהיֶה גם יום שֶמוּקדָש לאֵיכוּת הסְבִיבָה – שְמִירָה על הטֶבע, על העֵצים והפּרָחִים, על הסְבִיבָה ועל העוֹלָם. בּמקוֹמוֹת רבּים מַזכִּירִים בּיוֹם הזה את דִברֵי המִדרָש: "כּשֶבָּרא הקָדוֹש בָּרוּך הוּא את אָדם הרִאשוֹן, לָקַח אוֹתו והֶראָה לו את כּל העֵצים בּגַן עֵדן ואָמר לוֹ: רְאֵה את מַעֲשַׂיי, כּמה נָאִים ומְשוּבָּחִים הם! וכָל מה שֶבָּרָאתִי, בִּשבִילךָ בָּרָאתי. שִׂים לֵב והִיזָהֵר, שֶלֹֹא תְקַלקֵל ותַחרִיב את עוֹלָמִי; כּי אִם תקַלקֵל, אֵין מי שֶיתַקֵן אַחֲרֶיךָ".

ביאורי מילים:

• חודש שבט – החודש החמישי בלוח השנה העברי
• קבעו – החליטו ואמרו
• מִשְׁנָה – המִשנָה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, ויש בה חוקים והסברים שעברו מדור לדור. המשנה נערכה על־ידי רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל, בערך בשנת 200 לספירה. במשנה יש חוקים דתיים על נושאים שונים כמו שבת וחגים, נישואים ומשפחה, מסחר ומשפט ועוד.
• הסתכלות – להסתכל, לראות
• שינויי מזג האוויר – מחום לקור ומקור לחום, קיץ, סתיו, חורף, אביב
• צמיחה – גדילה, לצמוח – לגדול
• מצוות – דברים שצריך לעשות או לא לעשות לפי התורה או לפי מה שקבעו חז"ל. בתורה יש 613 מצוות
  מצוות התלויות בארץ ישראל הן חוקים מהתורה שקשורים לפירות וירקות שגדלים בארץ ישראל – מצוות שאפשר לקיים אותן רק בארץ ישראל
  
• תרומות ומעשרות – חלק קטן מהפירות שגדלו, שהחַקלַאי צריך לתת לכּוֹהֵן, ללֵוִי או לעָנִי
• עץ השקד – Almond tree
• גלות – מקום שגרים בו מחוץ למולדת, מחוץ לארץ ישראל
• חלמו – לחלום –  to dream
• שיזכו – בטקסט הזה: שתהיה להם האפשרות להגיע לארץ ישראל
• מקובלים – אנשים שלומדים ויודעים את המיסטיקה היהודית ואת הסודות הגדולים של התורה. השם של המיסטיקה היהודית הוא קַבָּלָה, תורת הסוד
• מנהג – דבר שרגילים לעשות בחגים, בשבתות, בטקסים ועוד
• ערכו – עשו
• התחדשה – חידשו אותה, התחילו לעשות אותה מחדש
• מטרות – דברים שרוצים להשיג
• נטעו עצים - לנטוע עץ - To plant a tree    
• כך נהוג – כך עושים
• תנועת נוער - youth movement
• איכות סביבה – שמירה על אוויר נקי, מים נקיים, שמירה על עצים ובעלי חיים ועוד
• הקדוש ברוך הוא – אלוהים
• גן עדן - Garden of Eden
• משובחים – טובים מאוד מאוד
• עולמי – העולם שלי
• תקלקל ותחריב – תהרוס
• שיתקן – לתקן – להחזיר למצב שהיה קודם