בּעוֹד שָבוּעַ וחֵצי יָחוּל חַג הפֶּסַח, שֶיֵש לו גם שֵמוֹת נוֹסָפִים: חג המַצוֹת, חג האָבִיב וחג החֵירוּת

השֵם "פֶּסַח" מוֹפִיעַ בַּתוֹרָה. בּסֵפר שְמוֹת כָּתוּב שֶהָאֵל "פָּסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם" בּזמַן מַכַּת בּכוֹרוֹת. זו הָייתה המַכּה האַחרוֹנָה והקָשָה בּיוֹתֵר, ואַחרֶיהָ הִסכִּים פַּרעֹה מֶלך מִצרַים לָתֵת לבנֵי ישׂראל לָצֵאת ולָלֶכֶת מִשָם.
יֶשנָם שנֵי פֵּירוּשִים עִיקָרִיִים למִילָה "פָּסַח". לפִי הפֵּירוּש הרִאשוֹן, "פָּסַח" מַשמָעוּתוֹ: דִילֵג, עָבַר על משהוּ בּלִי לָגַעַת בּו. כּך גם האֵל דִילֵג על בָּתֵיהֶם של בּנֵי ישׂראל בּמִצרַיִם ולא פָּגַע בּהם, ואִילוּ בּבָתֵיהֶם של המִצרִים מֵתוּ הבָּנִים הבְּכוֹרִים. לפִי הפֵּירוּש השֵני, "פָּסַח" מַשמָעוּתוֹ: הִצִיל ושָמר מִפּנֵי סַכָּנה. האֵל שָמר על בּנֵי ישׂראל בּמִצרַיִם ולא נָתן לִפגוֹעַ בּהם.
השֵם השֵני של החַג, שֶגַם הוא מוֹפִיעַ בּתוֹרה, הוא "חג המַצוֹת". אַחת המִצְווֹת העִיקָריוֹת בּפֶסַח היא אֲכִילַת מַצָה בּמֶשך החַג, כּדֵי לִזכּוֹר את המַצוֹת שֶאָכלוּ בּנֵי ישׂראל כּשֶיָצאוּ מִמִצרַים. הם מִיהֲרוּ לָצֵאת ולָכן הבָּצֵק שֶהֵכינוּ לא הִספִּיק לִתפּוֹחַ ולהַחמִיץ, והם אָפוּ מַצוֹת. יַחַד עִם המִצוָוה לֶאֱכוֹל מַצָה בּפֶסַח, יש אִיסוּר לֶאכוֹל חָמֵץ – בָּצֵק שֶתָפַח והֶחמִיץ. לָכן לא אוכלים בּפֶסַח לֶחֶם ומוּצָרִים אֲחֵרים שֶעֲשׂוּיִים מִקֶמַח חִיטָה (כּמוֹ פִּיתוֹת, עוּגוֹת, פַּסטָה וכו').
השֵם השלִישי של החַג הוא "חג האָבִיב". החג חָל בּאֶמצַע חוֹדש נִיסָן, שֶהוּא תמיד בּתחִילת עוֹנַת האָביב. יש קֶשֶר בֵּין החַג, החוֹדֶש והעוֹנָה: כּוּלם מסַמלִים פּרִיחָה והִתחַדשוּת, גם בּהִיסטוֹריָה של עַם ישׂרָאל וגם בּטֶבַע. זהוּ גם חוֹדש שֶבּוֹ מֶזֶג האֲוִויר מַתאִים למַסָעוֹת, ולָכן אוֹמרים חַזַ"ל שֶהאֵל בָּחר דַווקָא בּו ליצִיאַת עַם ישׂראל מִמִצרַים ולתחִילַת המַסָע שלהם בּמִדבָּר. 
השֵם הרבִיעי של החַג הוא "חג החֵירוּת" או "זמַן חֵירוּתֵנוּ". זהוּ החג שֶבּוֹ יָצאוּ בּנֵי ישׂראל מהעַבדוּת הקָשה בּמִצרַים והָפכוּ לִהיוֹת בּנֵי חוֹרִין, אנָשים חוֹפשִיִים. היצִיאָה לחֵירוּת היא לא רק מִקרֶה חַד-פַּעֲמִי שֶקָרָה לִפנֵי אַלפֵי שָנים, אֶלָא אֵירוּעַ שֶיֵש לו הַשפָּעָה על כּל אָדם בּכָל דוֹר ודוֹר. זו המַהוּת של החג והמַשמָעוּת המיוּחֶדֶת שלוֹ.

ביאורי מילים:

• מופיע בתורה – נמצא בתורה. תורה – החלק הראשון של התנ"ך (Bible)
• מכת בכורות - במכת בכורות מתו כל הבנים הבכורים (הבנים שנולדו ראשונים) של המִצרִים בלילה אחד
• פירושים – הסברים
• עיקריים – החשובים ביותר
• בתיהם – הבתים שלהם
• משמעותו – המשמעות שלו, הפירוש שלו
• מִצְווֹת – דברים שצריך לעשות או לא לעשות, לפי התורה או לפי מה שקבעו חז"ל. בתורה יש 613 מִצְווֹת
• אכילת מצה – לאכול מצה
• בצק –  קמח, מים, ביצים..., מהבצק מכינים לחם, עוגות ועוד ((dough
• לתפוח ולהחמיץ – לתפוח – להתנפח, לגדול, להחמיץ – להיות חמץ
• עשויים – בטקסט הזה: עשו אותם
• קמח – flour
• באמצע - in the middle of
• מסמלים – הם סֵמֶל, סִימבּוֹל
• פריחה – עצים ופרחים מתחילים לפרוח (to bloom)
• מתאים – טוב, נכון
• מסע – כמו טיול, דרך ארוכה שבה הולכים ולומדים דברים חדשים
• חירות – חופש, freedom
• "זמן חירותנו" – הזמן שבו אנחנו חופשיים, הזמן שבו יצאנו מעבדות (slavery) לחירות
• הפכו – בטקסט הזה: נִהְיוּ, להפוך – להיות
• עבדות – מצב שבו אדם לא חופשי. הוא חייב לעבוד בשביל אדם אחר. אין לו זכויות, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה (slavery)
• חד-פעמי – דבר שקורה רק פעם אחת
• אירוע – מקרה שקורה או קרה
• שיש לו השפעה – משפיע, גורם לשינוי