פתגמים

המשמעות: אסור לשפוט אדם או מעשה של אדם, אם לא היינו כמוהו בסיטואציה דומה.
לָדוּן – לשפוט

המקור: מסכת אבות, ב',ד'

המשמעות: אל תשים לב לחיצוניות ולמסגרת, אלא לפנים ולתוכן, אל תשפוט לפי המראה החיצוני.
קַנְקַן –  כד, כלי קיבול קטן ליין או לשמן
דוגמה: דני אוהב לצאת רק עם בחורות יפות ואחרי חודש – חודשיים מגלה שאין לו על מה לדבר אתן. אמא תמיד אומרת לו: אַל תִסְתַכֵּל בַּקַנְקַן אֶלָא בְּמַה שֶיֵש בּוֹ.

המקור: מסכת אבות, ד', כ'

המשמעות: דבר טוב שיש בו גם מעט רע. יש משהו קטן שבגללו הדבר לא מושלם.

אַלְיָה – החלק השומני והרך בזנב של הכבשה

קוֹץ –  משהו חד ודוקר

דוגמה: אני מרוצה מאוד ממקום עבודתי. העבודה מעניינת, השכר גבוה, הבוס נהדר אבל אַלְיָה וקוֹץ בָּה: אני צריך לעבוד שלוש פעמים בשבוע גם בערבים.

מקור: מסכת ראש השנה, דף י"ז, עמוד א'

המשמעות: אדם צריך לדעת לדאוג לעצמו ולסמוך רק על עצמו ולא לסמוך רק על אחרים.

המקור: מסכת אבות, א', י"ג

המשמעות: כל דבר שרוצים לעשות, אם רוצים באמת – אפשר לעשות אותו.
אַגָדָה – סיפור שלא היה באמת
מקור הביטוי הוא בספר 'אלטנוילנד' מאת בנימין זאב הרצל שראה אור בגרמנית בשנת 1902. הספר תורגם לעברית בידי נחום סוקולוב ובו, בעמוד הפתיחה ועל גבי עטיפת הספר, מופיע הביטוי 'אם תרצו – אין זו אגדה' שהוא המוטו של הספר. בסוף הספר מופיע המשפט המשלים: "…ואם לא תרצו, אז הנה הדבר אשר סיפרתי לכם הוא אגדה, ונשאר רק אגדה"
פתגם בעל משמעות דומה: אין דבר העומד בפני הרצון..

המשמעות: כשאתה רואה מי החברים של אדם – אתה לומד הרבה על האדם.

המשמעות: אדם צריך לעשות יותר ולדבר פחות. 

אֱמוֹר – צורת הציווי של השורש: א.מ.ר

עֲשֵׂה – צורת הציווי של השורש: ע.ש.ה

המקור: מסכת אבות, א', ט"ו