בּמוֹצָאֵי החַג הרִאשוֹן של פֶּסַח מַתחִילִים לִספּוֹר את ספִירַת הָעוֹמֶר, וסוֹפרִים אוֹתָה עד חג השָבוּעוֹת

בַּתוֹרָה כּתוּב: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִישִׁים יוֹם" (ספר וַיִקרָא פּרק כ"ג, פּסוּקים ט"ו-ט"ז).
המִצוָוה היא לִספּוֹר 50 ימים (או שִבעָה שָבוּעוֹת) מהַיוֹם הרִאשוֹן של חוֹל המוֹעֵד פֶּסַח, שֶבּוֹ מַקרִיבִים את קוֹרבַּן העוֹמֶר. את הקוֹרבָּן הזה היוּ מְבִיאִים מהַתְבוּאָה החֲדָשה של השְׂעוֹרִים, שֶקוֹצרִים אוֹתה בּחַג הפֶּסַח. ה"עוֹמֶר" הוא כַּמוּת מְסוּיֶמת של תְבוּאָה, שֶאוֹתָה הכּוֹהֵן היה מֵנִיף לִפנֵי האֵל בּבֵית המִקדָש. לָכֵן התוֹרה קוֹרֵאת לו "עוֹמֶר התְנוּפָה". 
הסְפִירָה נִמשֶכֶת עד חַג השָבוּעוֹת (שֶחָל בּ-ו' בּסִיוָון). בּחַג זה הֵבִיאוּ לבֵית המִקדָש קוֹרבָּן מְיוּחָד אחֵר – שתֵי הלֶחֶם, שֶאוֹתו הֵבִיאוּ מהַתְבוּאָה החדָשה של החִיטִים.
היָמים שֶבֵּין פֶּסח לשָבוּעוֹת הם ימֵי סְפִירַת הָעוֹמֶר. בּכָל עֶרב סוֹפרִים יום נוֹסָף, וגַם את השָבוּעוֹת, למָשל: "היוֹם חמִישָה עָשָׂר יוֹם, שֶהֵם שנֵי שָבוּעוֹת ויוֹם אחד לָעוֹמֶר".
לאַחַר חוּרבַּן בֵּית המִקדָש השֵני הָפכוּ יָמים אֵלה לתְקוּפָה של צַעַר ואֵבֶל. יש לכָך סיבּוֹת הִיסטוֹריות, חַקלָאיוֹת ועוד. עַד היום נוֹהֲגים לא לַעֲרוֹך חתוּנוֹת בּיָמים אֵלה, לא להִסתַפֵּר ולא להִתגַלֵחַ, חוּץ מאֲשֶר בּיָמים מיוּחָדים (כּמוֹ יום העַצמָאוּת ולַ"ג בָּעוֹמֶר).
ימֵי ספִירַת העוֹמֶר הם גם יָמים של הֲכָנָה רוּחָנִית, שֶבָּהֶם עוֹבֵר עַם ישׂראל (וכָל אחָד ואַחת) מַסָע, שֶמַתחִיל בּיצִיאַת מִצרַיִם בּחַג הפֶּסַח (החֵירוּת הפִיזִית) ומַמשִיך לִקרַאת מַתָן התוֹרָה בּחַג השָבוּעוֹת – החֵירוּת הרוּחָנִית.

ביאורי מילים:

• תורה - החלק הראשון של התנ"ך (Bible)
• לספור - to count
• מצווה – דבר שכתוב בתורה וצריך לעשות אותו
• חול המועד פסח – הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פסח. הימים האלה הם ימים של חג, אבל גם קצת כמו ימים רגילים. בימים האלה מותר לעבוד, אבל משתדלים לעבוד פחות או רק מה שצריך, מטיילים ומבלים עם המשפחה, ממשיכים לאכול אוכל כשר לפסח ויש תפילות מיוחדות בבתי הכנסת
• מקריבים את קורבן העומר – מתנה שהיו מביאים לבית המקדש בירושלים
• עומר – כמות של תבואה
• קורבן העומר - The Omer Sacrifice
• תבואה – grain
• שְׂעוֹרָה – barley
• קוצרים – קוטפים, חותכים; לִקצוֹר – to harvest
• בית המקדש – בית המקדש היה המקום הקדוש ביותר לעם ישראל. הוא היה בירושלים, על הר הבית. שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון והבבלים הרסו אותו. עולי בבל בנו את בית המקדש השני והרומאים הרסו אותו. בית המקדש – Temple in Jerusalem
• תנופה – להניף – להרים למעלה באוויר
• נמשכת – ממשיכים אותה
• חיטים – wheat
• יום נוסף – עוד יום
• תקופה של צער ואבל – ימים עצובים
• סיבות חקלאיות – agricultural reasons
• נוהגים – רגילים לעשות את הדבר
• לא לערוך חתונות – לא להתחתן
• להסתפר – to get one's hair cut
• להתגלח – to shave oneself
• הכנה רוחנית – להכין את הלב והנפש, להסתכל על עצמנו, להיות טובים יותר
• מסע – בטקסט הזה – לא נסיעה פיזית, אלא תהליך (process) של שיפור; להשתפר – להיות טוב יותר
• חירות רוחנית – spiritual freedom