סינון בקטלוג
חמ"ל התַצְפִּיתָנִיוֹת החדש נֶחְנַך בגְבוּל עזה
דובר צה"ל מסר כי חמ"ל תַצְפִּיוֹת חדש הוּקַם לגִזְרַת נחל עוז במַחֲנה רעים. החמ"ל נֶחְנַך אתמול, כחודש לאחר מִתקפת הפֶּתַע של חמאס. החמ"ל החדש יְאפשר לתַצפיתָניות בגִזְרַת החֲטיבה הצְפונית באוּגְדַת עזה לְמַלֵא את מְשִׂימָתָן.
מְפקד גְדוד 414 סא"ל אופיר אמר במַעֲמַד חֲנוּכַּת החמ"ל: "סיפורו של חמ"ל נחל עוז יהיה לְעולָם סיפורו של תפקוד הרוֹאִי ולְחימה נוֹכַח פני אוֹיֵב". עוד אמר: "נַרְכִּין ראש לזֵכֶר הנופְלות והנופלים, נְחַבֵּק ונְחַזֵק את המשפחות היְקרות שהן חֵלֶק בִּלְתִי נִפְרָד מגדוד 414 מעַתָה ועד עולם".
העיניים של המדינה
חתן פרס נובל לשלום
הנרי קיסינג'ר, שר החוץ לשעבר של ארצות הברית ואַחַד המדינאים החשובים ביותר בעולם במאה ה-20, מת הלילה בגיל מאה בביתו שבקונטיקט.
קיסינג'ר נולד בגרמניה. כשהיה בן 15 נִמְלַט עם משפחתו מהנאצים לארצות הברית.
הוא הִתְנַדֵב להִילָחם כחייל אמריקני במִלחֶמֶת העולם השנייה בשְׂדוֹת הקְרָב של מערב אירופה.
לאחר המלחמה הוא החל בקריירה אקדמאית ארוכה כפרופסור לממשל באוניברסיטת הרווארד.
קיסינג'ר כִּיהֵן כמזכיר המדינה וכיועֵץ לביטָחוֹן לאומי תחת הנשיאים ניקסון ופורד. הוא הִתְוָוה את מְדיניוּת החוּץ האמריקנית בשנות ה-70 והִשְפִּיעַ רבות גם על המִזרח התיכון.
בשנת 1973 זָכָה בפרס נובל לשלום על מְעוֹרָבוּתוֹ במַשָׂא ומַתָן להֶסְכֵּם הפסקת האש בווייטנאם.
"תמיד אהבתי את ישראל"
הנרי קיסינג'ר הלך לעולמו
נתונים לרגל יום המשפחה
לרגל יום המשפחה החל ביום שישי, ל' בשבט, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על משפחות בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2022.
הינה נתונים אחדים:
בישראל יש כ-2,250,000 משפחות.
כ-94% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-117 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין.
כ-238 אלף משפחות ( שהן 903.9 אלף נפש) היו רשומות בשנת 2022 במשרד הרווחה והביטחון החברתי.
המשפחות שלנו
מה כן ומה לא להגיד
קרוב ל-4,000 חיילים וחיילות נפצעו במלחמה – פצועים קל, בינוני וקשה. חלקם עדיין מאושפזים בבתי החולים, אחרים נמצאים בתהליכי שיקום קצרים או ארוכים. לרבים מתוכם השתנו החיים.
עלינו כחברה מוטלת החובה לעטוף באהבה אותם ואת בני משפחותיהם, לתמוך בהם, להבין אותם.
כשאנחנו הולכים לבקר פצוע חשוב להקל עליו ולא להקשות. ללמוד מה עשוי לעזור לו ומה עלול להעיק. הם עוברים תקופה קשה.
בדיוק לשם כך פרסם אתמול נועם גרשוני סרטון ששמו: המדריך לביקור פצועים.
המדריך לביקור פצועים
השמיים הם הגְבול
היום יִצְעֲדו 35 טַיָיסים ו-4 טַיָיסות חדשים על רַחֲבַת המִסְדָרים בבְסיס חֵיל הָאֲוִויר חצרים ויקבלו את כַּנְפֵי הטַיִס.
26 שנים לאחר שהקורס היוֹקְרָתי נִפתח לנשים: 70 נשים סִייְמוּ אותו בהצלחה. מתוך 70 בּוֹגְרות הקורס עַד כֹּה – 6 סִיימו במְגָמַת הקְרָב. המספר הגבוה ביותר של טַיָיסות נִרשם במְגָמַת נַוָוטוֹת הקְרָב – 29. 12 סִיימו במְגָמת מַסוֹקִים, 8 סיימו כנַוָוטוֹת תוֹבָלָה, 8 כמְכוֹנְנוֹת (מְהַנְדְסוֹת טיסה) ו-7 כטַייסות תובָלה.
טַיֶיסת הקרב הראשונה בצה"ל היא רוני צוקרמן, נֶכְדָתָם של יצחק (אנטק) צוקרמן וצביה לובטקין – ממַנְהִיגֵי המֶרֶד בגטו ורשה.
הטובים והטובות לטַיִס
במקום הראשון: אוניברסיטת הארוורד
האוניברסיטה העברית בירושלים מְדוֹרֶגֶת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. כך עוֹלֶה מהדֵירוּג השנתי שפִּרְסֵם היַרְחוֹן הלונדוני TIMES בשבוע שעבר. האוניברסיטה הִגִיעָה לעשִׂירִייָה האחרונה מבין 100 האוניברסיטאות הטובות, והיא האוניברסיטה הישראלית היְחִידָה ברְשִימָה היוֹקְרָתִית השנה.
המוֹסָד האקדמי הישרְאלי האחרון שהִגִיעַ לרשימה המְכוּבֶּדֶת היה הטכניון בשנת 2014. מאז לא נִכְלַל ברשימה אף מוסד אקדמי ישראלי, עד עַתָה.
שלוש האוניברסיטאות המוֹבִילוֹת בדֵירוּג הן אמריקאיות: אוניברסיטת הארוורד במקום הראשון, MIT, במקום השני ואוניברסיטת סטנפורד במקום השלישי. את שני המקומות הבאים תופסות אוניברסיטאות בריטיות: קיימברידג' ואוקספורד. ברקלי האמריקאית במקום השישי ואחריה פרינסטון, ייל, אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ואוניברסיטת שיקגו.
האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם
שמחה רותם (קז'יק), מלוחמי גטו ורשה, מספר:
הגטו היה כולו אש ולהבות.
החיים נעלמו מעל פני הגטו.
כולנו התחבאנו מתחת לאדמה, בבונקרים, ומשם ניהלנו את פעולותינו.
הגרמנים היו במשך היום בתוך הגטו, ונסוגו בלילה, כי למעשה הם מאוד פחדו לחזור לתוך הגטו בלילה.
למעשה, הבונקרים הוכנו מבעוד מועד על ידי האוכלוסייה המקומית ולא על ידי הלוחמים. מכיוון שלא יכולנו עוד להמשיך להתנגד מעל פני האדמה, ברחובות, נכנסנו לבונקרים. בפנים כל הבונקרים היו דומים זה לזה.
הדבר שהמם יותר מכול היה הצפיפות, היינו רבים מאוד, ובעיקר החום; חום כה נורא שאי אפשר היה לנשום, אפילו הנרות לא יכלו לבעור בתוך הבונקרים האלו. וכדי לנשום בחום העז הזה, היה עלינו לשכב, לפעמים, עם הפנים לאדמה.
העובדה שאנחנו, הלוחמים, לא צפינו מראש שנזדקק למקלטים תת קרקעיים, נבעה מכך שלא חשבנו כלל שנישאר בחיים אחרי פרוץ מאבקנו נגד הגרמנים.
אני חושב שהשפה האנושית אינה מתאימה לתיאור הזוועה שידענו בגטו.
ברחובות הגטו, אם אפשר היה עדיין לקרוא להם רחובות, היינו חייבים לטפס על תִלֵי גוויות שנערמו זה על זה.
דרך תעלות הביוב
ביום השנה למלחמה
במלאת שנה למלחמה פרסם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי דף קרבי לחיילי צה"ל ומפקדיו.
דבר הרמטכ"ל
"מִדַם ליבו של לוחם אני מבקש…"
מְפקד אוגדה 98 תא"ל דן גולדפוס, המְפקד על הפעולה בחאן יונס, נָשָׂא הַצְהָרָה מְרַגֶשֶת ואַמִיצָה מול המַצְלמות היום. תא"ל גולדפוס נָשָׂא נְאוּם שהוּכַן מֵרֹאש ועבר, כַּמְקוּבָּל, דרך עיניהם של אנשי דובר צה"ל. אחריהם הוציא מכיסו דַפִּים שכתב ללא יְדיעת אנשי דובר צה"ל וקרא מִתוֹכָם, בין השְאר:
דְבַר מְפַקֵד אוגדה 98:
סרט חובה לכל ישראלי
בימים אלה מוּקְרָן בבתי הקולנוע בארץ הסרט – בן גוריון, אפילוג.
הסרט מביא רֵיאָיוֹן שנערך עם דוד בן גוריון בשנת 1968 בביתו בשדה בוקר. בן גוריון, יליד 1886 היה אז בן 82. הריאיון נערך חודשים אחדים אחרי מות רַעייָתו פולה, 5 שנים אחרי שפָּרַש מהפוליטיקה, 5 שנים לפני מותו ב-1 בדצמבר 1973.
הריאיון הִתְגַלָה לאחרונה ונִחְשָׂף עַתָה לצִיבּוּר הרחב. בן גוריון מדבר בו בישִירוּת על עניינים לְאוּמִייִם ואִישִייִם. על העבר, ההווה והעתיד. הריאיון נערך באנגלית ויש בסרט כתוביות בעברית.
הצפייה בראש הממשלה המיתולוגי בפרספקטיבה של זמן היא חֲווָיָה מְרַגֶשֶת ומלמדת.
מוּמְלָץ לכל ישראלי לצפות בסרט – לכל מי שחי בתְקוּפָתו של בן גוריון ולמי שנולד אחריה; למי שמנהלים את המדינה כיום ולמי שמחפשים מַנְהִיגוּת.
