מאגר כתבות

לזכר אילן, אסף ורונה רמון

נמל התעופה הבין לאומי רמון על שם אילן ואסף רמון הנמצא 19 ק"מ מצפון לאילת נפתח אתמול בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה וילדיהם של רונה ואילן רמון. האורחים הגיעו לטקס בטיסת בכורה מנתב"ג לשדה התעופה החדש. הם נטעו במקום עצי זית לכבוד ט"ו בשבט.

בבנייתו של השדה הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקלים והוא צפוי לשרת כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה. שדה התעופה החדש משתרע על שטח של 5,054 דונם. יש בו מקומות חנייה ל-60 מטוסים. מסלול ההמראות והנחיתות הוא באורך 3,600 מטרים – כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות.

שטח הטרמינל הבנוי הוא 35,182 מ"ר. יש בו 32 עמדות צ'ק אין ודיוטי פרי המשתרע על שטח של 3,320  מ"ר.

משרד התחבורה דוחה את הביקורת

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם אתמול דו"ח המעלה שורה ארוכה מאוד של כשלים חמורים בתחום התחבורה בישראל – החל ממצב הכבישים ועד המצב של התחבורה הציבורית.

המבקר כתב בין היתר כי המציאות התחבורתית שאיתה מתמודדים תושבי ישראל בשנת 2019 מדי יום ביומו היא קשה. עומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב הם כבדים. התמשכות הנסיעות לעבודה או לעיסוקים השונים והחזרה מהם גוזלת זמן יקר, פוגעת בפריון העבודה ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש".

חובה להתקין לוחית זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים

ב-1 באוגוסט תִיכָּנֵס לתוֹקֶף החובה לְהתקין לוחִית זִיהוּי על קורקינטים חשמליים ועל אופניים חשמליים.

החל מ-1 בספטמבר – מי שיִרְכּוֹב ללא לוחית זיהוי יֵיאָלֵץ לשלם קְנָס. בשנה הראשונה הקנס יהיה בגובה 100 שקלים. מ-1 בספטמבר 2025 כל מי שייסע בלי לוחית יֵיאָלֵץ לשלם 500 שקלים. בשנה השלישית הקנס יעלה ל-750 שקלים.
לפי הַעֲרָכות יש בישראל כיום כ-300 אלף קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים.

לְזֵכֶר שישה מיליונים

יום הזיכָּרון לשואה ולגְבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קְהִילוֹת ואינן עוד: הקְהילה היְהודית ושִבְרָהּ".

אֵירועֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחו הערב בשעה 20:00 בעֲצֶרֶת ממלכתית בכיכר גטו ורשה שב'יד ושם' בירושלים.

בעצרת יִישְׂאוּ דברים נְשיא המדינה וראש הממשלה. את אֲבוּקַת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת 'יד ושם', שׂוֹרֵד השואה, הרב ישראל מאיר לאו. בעצרת יוּצַב כיסא ריק כסֵמֶל ל-132 החטופים הנמצאים בשבי ברצועת עזה.

במהלך העצרת יועלו שש מַשׂוּאוֹת על ידי שורדי שואה לְזֵכֶר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה. 

דְבַש כחול לבן 

אחד הסְמָלים של ראש השנה הוא תפוח בִּדְבַש. בכל שנה, ובשנה קשה זו אף יותר, אנחנו אוכלים תפוח בדבש ומְקַוִוים שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה אָכֵן טובה ומְתוקה.

בכל שנה ובשנה זו בִּמְיוּחָד חשוב לקנות דְבַש 'כָּחול לבן' כדי לְחַזֵק את עֲנַף החַקְלָאוּת בישראל.
לקראת ראש השנה הינה כמה נְתוּנים על גידול דְבוֹרִים בישראל – ארץ זָבַת חלב וּדבש:
עֲנַף גידול הדְבורים קיים בארץ 130 שנה, הָחֵל משנת 1882.
 כ-120,000 כַּוָורוֹת פְּזוּרוֹת ברחבֵי הארץ. 

 529 דְבוֹרָאִים רְשוּמים במוֹעֶצֶת הדבש.

הדבורים מְיַיצְרוֹת בשנה כ-35 ק"ג דבש בכל כוורת.

רְדִייַת הדְבש נעשית בְּעִיקָר בין החודשים מאי-אוגוסט.

בישראל צוֹרְכִים 4,500 טון דבש בשנה.

כ-80,000 כוורות מוּצָבוֹת בגידולים חַקְלָאִיים.

הדְבוראים נוטְעים 100,000 צִמְחֵי צוּף בכל שנה, בְּסִיוּעַ הקק"ל.

המספרים הכואבים

הינה המספרים הכואבים:

חיילים:

מ-7 באוקטובר ועד הערב (6 באוקטובר) נהרגו 727 חיילים וחיילות.

4,590 חיילים וחיילות נפצעו במלחמה: 2,746 מהם באורח קל, 1,149 באורח בינוני ו-695 באורח קשה. 200 מתוכם עדיין מאושפזים.

אזרחים:

878 אזרחים נרצחו בשנה האחרונה בפעולות איבה. מתוכם – 578 גברים ו-300 נשים. 53 מתוכם בני פחות מ-18.

מ-7 באוקטובר, ובמהלך המלחמה, הביטוח הלאומי מטפל ביותר מ-70 אלף נפגעי פעולות איבה.

שיר חג שמח ועָצוּב

"שיבולי פז" הוא אֶחד משירי שָבועות המוכָּרים. שרים ורוקדים אותו כמעט בכל טֶקֶס שבועות. השיבולים הן אַחַד הסְמָלִים של חג השבועות – חַג הקָצִיר. 

השנה יש לשיר צלילים אחרים, עצובים …

את מילות השיר כתב עמירם קוּפֶּר ממְיַיסְדֵי קיבוץ ניר עוז. עמירם נֶחְטַף לעזה ב-7 באוקטובר חי. לפני ימים אחדים הודיע דובר צה"ל כי הוא ושלושה מֵחבריו נֶהֶרְגו בשֶבי.

את השיר כתב עמירם יחד עם חבר קיבוץ עֵין השופט יעקב שגיא. השיר נִכתב בשנת 1960 לִכְבוד חֲגיגות קיבוץ  ניר עוז לְרֶגֶל חמש שנים להֲקָמָתוֹ.

אנחנו נמשיך לשיר את השיר לְזִכְרָם של כותב המילים וחֲבֵרָיו מהעוטף. נָשיר בתִקְוָוה שהחִיטה תמשיך לִצְמוֹחַ ושהָאָרץ תִתְמַלֵא בשיבולֵי פָּז ובשִׂמְחַת הקָצִיר מִצפון ועד דָרום.

אַל תָרוּצוּ לבנק

לאחרונה פּוּרְסמו יְדיעות בתִקְשוֹרֶת על כך שראש הממשלה הִנְחָה לִבְדוֹק את האפשרות לְבַטֵל את השְטָר של 200 שקלים. שְטָר זה הוא השטר בַּעָל העֵרֶך הגבוה ביותר בין השטרות בישראל. הוא נושֵׂא את דְיוֹקָנו של המשורר נתן אלתרמן.

בְּשֶל חֲשָש מִצד חֵלֶק מהציבור מביטול אֶפשרי של השְטָר, נִרְשְמה בימים האחרונים עלייה חַדָה בפְּניות לבנקים להֲמָרַת השְטרות למט"ח, להַפְקָדָתָם ולפְרִיטָתָם. 
בעקבות זאת הודיע בנק ישראל רִשְמית כי אין בכַוָונָתו לפעול לביטול השְטָר. בהודעה נֶאמר כי שטר ה-200 שקלים שבמחזור, בדומֶה ליֶתֶר השטרות והמְַטבְּעות, ממשיכים וימשיכו לְשַמֵש כסִדְרָם.
על פי החוק בישראל – הסַמְכוּת לביטול שְטרות היא של נְגיד בנק ישראל.

גולני שלנו

רב אלוף גדי איזנקוט הוא הרַמטכ"ל ה-21 של צה"ל. בעבר שימֵש כמְפקד חֲטיבת גולני, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אהוד ברק, מפקד עוּצְבַּת נְתיב האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אגף המבצעים, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

איזנקוט נולד בשנת 1960 בטבריה, להורים שעָלו ממרוקו. הוא גדל והִתחנך באילת, למד בתיכון שבעיר במְגמה ימִית, ולמד לבַגרות בבית ספר ערב אקסטרני.

צַנְחָן ומְפַקֵד, מְצַייר ומְנַגֵן בִּפְסַנְתֵר

רב אלוף אביב כוכבי הוא הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל. הוא נִכנס לתַפקידו ב-15 בינואר 2019.

כוכבי נולד בשנת 1964 בקריית ביאליק. לצבא הִתְגַייס ב-1982. את דַרכו הצבאית הֵחֵל בחֲטִיבַת הצַנְחָנִים. הוא הִצְטיין כמְפקד בכל שָלָב ושלב, עד שמוּנָה לתַפקיד מח"ט הצנחנים. בהמשך פיקד על אוגדת האש, שימֵש כראש חטיבת המִבְצָעִים באגף המבצעים, ראש אגף המודיעין, מפקד אוגדת עזה, אלוף פיקוד הצפון וסְגַן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

במהלך השירות למד כוכבי לתואַר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ולתואר שני במִינְהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. הוא גר ביישוב קהילתי בצפון, נשוי ליעל, עורכת דין במִקְצוּעָהּ, ואב לשלוש בנות.

הרמטכ"ל החדש הוא צייר חובב, מנגן בפסנתר, מרבה לקרוא ספרים, מתעניין בפילוסופיה ומְקַיים אורַח חיים צִמְחוֹני.