מאגר כתבות

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹ, מוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיה, יְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

1942-1878

יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.

הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.

בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.

1921 – 1944

חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.

היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.

בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:

"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".

50 שקלים בחודש עד גיל 18

לפי החלטת הממשלה, בחודש ינואר 2017 יִפתַח הַבִּיטוּחַ הלְאוּמִי תָכְנִית חִיסָכוֹן אִישִית לכל הילדים בישראל עד גיל 18.

בתכנית החיסכון יַפְקִיד הביטוח הלאומי 50 ש"ח מִדֵי חודש לכל ילד. הכסף יועבר לחיסכון על שמו של הילד בקוּפַּת גֶמֶל להַשְקָעָה או בבנק, בְּהֶתְאֵם לבְחִירַת ההורים.

ההורים, יוכלו (אם ירצו) לְהוֹסִיף לחיסכון של כל ילד עוד 50 ש"ח בחודש מקִצְבַּת הַיְלָדִים, כך שסְכוּם החיסכון יוּכְפַּּל, ויהיה 100 ש"ח בחודש.

בימים אלה שולח הביטוח הלאומי להורים הוֹדָעוֹת ומֵידָע בנושא.

יש מה ללמוד

דוּ"ח שנתי שפִּרְסֵם לאחרונה אִרְגוּן המדינות המפותחות מַשְווֶה בין מַעַרְכוֹת החִינוּך במדינות המפותחות ובהן ישראל.

מהדו"ח עולה כי ההַשְקָעָה של ישראל בחינוך עדיין נמוכה מהמְמוּצָע במדינות ה-OECD, זאת לַמְרוֹת השִיפּוּר שחל בישראל בחלק מהמַדָדִים.

הנה נְתוּנִים אחדים שעולים מהדו"ח:

הַהוֹצָאָה הלְאוּמִית לְחִינוּך: ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-27,300 שקלים בשנה בישראל לְעוּמַת 37,800 שקלים ב-OECD. יש לְצַייֵן כי בין השנים 2014-2010 נִרְשְמָה עֲלִייָה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.

הַצְפִיפוּת בכיתות: הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה- OECD. בחינוך היסודי בישראל יש כמעט 27 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-21 תלמידים במדינות ה- OECD. בחטיבות הביניים בישראל – 28 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-23 תלמידים במדינות המפותחות.

במשרד החינוך מציינים בעניין זה כי הנתונים הם משנה הקודמת לרפורמה שהחל המשרד לְהנהיג במַטָרָה לְצַמְצֵם את מספר התלמידים בכיתות. במשרד מַבְטִיחִים כי בעתיד מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה לא יעלה על 34.

מִפְעַל התִרגוּם של זאודו ברהן

לקראת חגי תשרי יצא לאור מחזור ליום הכיפורים באמהרית בתרְגוּמוֹ של זאודו ברהן.  

המחזור החדש מצטרף לספרים שתרגם וכתב זאודו:

מחזור לראש השנה; 

מילון עברי – אמהרי הנקרא 'מילון אור';

סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';

חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';

'אמהרית ללא מורה';

ברכון עברי-אמהרי;

שאלות ותשובות בנושא יהדות באמהרית;

טהרת המשפחה עברי – אמהרי.

"פגיעה בביטחון המדינה"

ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה חמש הודעות אזהרה לאנשים שעלולים להיפגע מהחקירה. 

הודעות האזהרה נשלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
הוועדה הוקמה לפני שנתיים וחצי בתקופת ממשלת בנט-לפיד כדי לחקור את תהליכי העבודה המקצועיים ואת תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט, בין השנים 2016-2009. 

נתונים על מקבלי תארים אקדמיים

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מקבלי התארים בשנת תשע"ח (2017 – 2018).

בשנת תשע”ח קיבלו 79.3 אלף אנשים תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

מספרם של כלל מקבלי התואר הראשון נותר כמעט ללא שינוי. במספר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות חלה ירידה של 4.7%. לעומת זאת, חלה עלייה במספר מקבלי התואר הראשון במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

במספר מקבלי תואר שני חלה עלייה של 7.8%, ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3%).

בשנה האחרונה חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות.

כֶּנֶס בין לְאומי בישראל

שְבוע הסייבר, אחד מכִּנְסֵי הסייבר המוֹבִילִים בעולם, מִתקיים השבוע, זו השנה ה-12, באוניברסיטת ת"א.

אַלפֵי אורחים מכל רחבי העולם לוקחים חלק באֵירוּעֵי שבוע הסייבר, בהם:  מוּמְחים, מְקבלֵי הַחלטות, מַשְקִיעִים, אנשֵי תַעֲשִׂייָה בְּכירים, מנהלֵי סטרטאפים, אנשֵי טכנולוגיה, אקדמאים, סטודנטים והאקרים.

במַהֲלַך השבוע מתקיימים כארבעים כְּנסים, שולחנות עגולים וכן סַדְנָאוֹת מַעֲשִׂיוֹת.

צה"ל, ואני כמְפקדו, אַחְרָאִים על מה שקרה

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ביקר בפיקוד הדרום ועָקַב מקרוב אחרי תַחְקִיר האָסון שבו חיילי צה"ל הרגו בְּשוֹגֵג שלושה חטופים.