בּסוֹף השָבוּעַ יָחוּל חַג השָבוּעוֹת: חג של תוֹרָה וקָצִיר, בִּיכּוּרִים וּגבִינוֹת

חג השָבוּעוֹת הוא אחד משְלוֹשֶת הָרְגָלִים, החגים שבָּהֶם היה עַם ישראל עולה בִּימֵי קֶדֶם למִקדָש בּירוּשלים. בְּנִיגוּד לשנֵי הרְגָלִים האחֵרים, פּסח וסוּכּוֹת, שבוּעות נִמשָך רק יום אחד (בּחוּ"ל – יוֹמַיים), אך הוא חג מָלֵא בּמַשמָעוּת וברַעיוֹנוֹת.
בּתוֹרָה לא נִכתַב התַאריך שֶבו חָל החג, אך נֶאֱמַר שהוא מַגיע 50 יום לאַחַר חג הפסח, כלומר – שִבעה שָבוּעוֹת. מִכָּאן בא השם "חג השבועות".
בתְקוּפַת התנ"ך היה החג בּעִיקר חג חַקלָאִי ,ומִכָּאן שני שֵמות נוֹסָפים שלו, המוֹפִיעִים בתוֹרה: "חג הקָצִיר", מפּני שֶבּזמַן זה של השָנה מַתחילים לִקְצוֹר את החִיטָה, ו"יום הבִּיכּוּרִים", מפני שֶבּחַג זה היוּ מַתחילים להָביא למִקדָש את הבּיכּוּרים, הפֵּירוֹת הרִאשונים (ה"בְּכוֹרִים") משִבעַת המִינים שֶבָּהם הִתבָּרכָה הארץ: חִיטָה, שׂעוֹרָה, גֶפֶן (ענבים), תְאֵנָה, רִימוֹן, זַיִת ותָמר. בּמִשנָה מסוּפָּר על טֶקֶס הֲבָאַת הבִּיכּוּרים, שהיה טקס מיוּחד, חֲגִיגי ומלא שמחה.
לאַחַר חוּרבַּן בֵּית המִקדש נִפסְקָה הֲבאַת הבּיכּוּרים, אך לִפנֵי כּמעַט מאה שנה, בשנת 1932, הִתחִילה מָסוֹרֶת צִיוֹנית חדשה של "חֲגִיגוֹת בִּיכּורים". קיבוצים ומוֹשבים הֵביאוּ את התוֹצֶרֶת החַקלָאית שלהם, ובדרך כלל תָרמוּ אותה לקֶרֶן הקַיֶימֶת ליִשׂראל.
שני שֵמות נוֹספים של החג הִגיעו מאוּחר יותר: במִשנה ובתלמוּד החג נקרא "עֲצֶרֶת". זוהי מילה המוֹפִיעה כבר בתורה, ומַשמעוּתָה – היום האחרון של החג, פסח או סוכות. מעַניין שחז"ל בחרו לקרוא כך דַווקָא לחג השבועות, ואולי רצו לומר בכך שחג זה מַשלִים את התַהֲלִיך הלְאוּמִי והרוּחָני שהִתחיל בפסח.
שֵם נוסף שקיבל החג בתקוּפת חז"ל הוא "זְמַן מַתַן תוֹרָתֵנוּ". בתורה מסוּפָּר שעַם ישראל קיבל את התורה בהר סיני בחודש השלישי – כלומר, בחודש סִיוָון (מִניַין החודשים לפי התורה מתחיל מנִיסָן). חז"ל קָבעוּ שאֵירוּעַ זה חָל ב-ו' בסיוון, וחִיבּרוּ אותו לחג השבועות המִקרָאִי.
בחג השבועות יש מִנהָגִים רבּים: קוראים בבית הכנסת את עֲשֶׁרֶת הדִיבּרוֹת ואת מְגִילַת רוּת (שֶקשוּרָה לחג זה בכַמָה דְרָכִים); רבּים נוהגים לקַיֵים את "תִיקוּן לֵיל שבוּעות" וללמוד תורה במֶשך כל הלילה; במשפחות רבות אוכלים מַאַכלֵי חלב וגבינות; נוהגים לקַשֵט את בָּתֵי הכנסת ואת הבתים ביֶרֶק וּפרָחים, ויֶשנָם עוד מנהגים. לכל מִנהג יש סיבות, וכל המנהגים יחד נותנים לחג השבועות את האוֹפִי המיוּחד שלו – חג דָתִי וחַקלָאִי, רוּחָני וגַשמִי, מְרוֹמֵם את הנֶפֶש וגם טָעִים.

ביאורי מילים:

• שלושת הרגלים – שלוש פעמים
• ימי קֶדֶם – תקופה רחוקה/קדומה בזמן עבר, זמנים עתיקים
• בית המקדש - Temple in Jerusalem  
• בְּנִיגוּד – בטקסט הזה: הדבר שונה ממקרים אחרים, שלא כמו...
• נמשך – בטקסט הזה: אורך הזמן שלו
• יומיים – 2 ימים
• אך - אבל
• משמעות – בטקסט הזה: חשיבות, דבר חשוב
• נכתב – כתבו אותו
• נֶאֱמַר – אמרו, בטקסט הזה: כתוב בתורה
• כלומר – זאת אומרת
• מכאן בא – בטקסט הזה: בגלל הדבר הזה קיבל החג את השם "חג השבועות"
  _________________________________________
  
• בתקופת התנ"ך – בזמן התנ"ך, תנ"ך – Bible
• חַקלָאִי, - שייך לעבודת האדמה
• מופיעים – בטקס הזה: נמצאים
• ומכאן שני שֵמות נוֹסָפים שלו – בטקסט הזה: לָכֵן, בגלל זה הוא קיבל עוד 2 שמות
  קציר - הפעולה החקלאית של קְצירת השיבולים, לקצור – לקטוף ולחתוך, to harvest
  הִתבּרכה הארץ – הארץ קיבלה ברכה ויש בה פירות טובים, יש בארץ כל טוב
  
• שׂעורה – barley
• רימון – pomegranate
• זית - olive
• תמר – date
• הבאת הביכורים – להביא את הביכורים, להביא את הפירות הראשונים לבית המקדש
• חגיגי – יש לו אופי של חג, הוא לא יומיומי, לא עושים אותו בכל יום
  _________________________________________
  
• החורבן – האירוע ההיסטורי שבו החריבו (הרסו) הרומאים את בית המקדש השני (The Second Temple), בשנת 70 לספירה
• נפסקה – הפסיקו אותה
• מסורת ציונית – טרדיציה שקשורה לציונות, לרעיון שעַם (Nation) ישראל חוזר לארץ ישראל ובונה מדינה יהודית.
• חגיגות – בטקסט הזה – כמו מסיבות שעושים אותן לכבוד החג
• תוצרת חקלאית – הדברים שהחקלאים מגדלים: ירקות, פירות, חיטה ועוד
• קרן קיימת לישראל (קק״ל) היא ארגון לאומי יהודי שהתפקיד שלו הוא לשמור על אדמות בישראל, לנטוע עצים, ולשמור על הטבע
  _________________________________________
  
• מִשנה, תלמוד – התורה שבעל פ
• משמעותה - המשמעות שלה, הפירוש וההסבר שלה
• משלים – בטקסט הזה: מסיים, גומר
• רוחני - spiritual
  _________________________________________
  
• "זְמַן מַתַן תוֹרָתֵנוּ" – הזמן שבו קיבלנו את התורה (תורה – חמישה ספרים ראשונים בתנ"ך (Bible)
• מסופר – מספרים, בטקסט הזה: כך כתוב
• מניין – ספירה, למנות – לספור
• קָבעוּ – בטקסט הזה: החליטו, להחליט -  to decide
• אֵירוּעַ זה – בטקסט הזה: מתן התורה
• חיבורו – לחבר – להפוך שני דברים או יותר לדבר אחד
• מקראי - biblical
  _________________________________________
  
• מִנהָגִים - דברים שרגילים לעשות בחגים, בשבתות, בטקסים ועוד
• עשרת הדיברות - The Ten Commandments
• מגילת רות - The Book of Ruth
• לקַיֵים - לעשות
• "תִיקוּן לֵיל שבוּעות" – מנהג שבו נשארים ערים בערב שבועות ולומדים תורה כל הלילה. קוראים קטעים מהתורה (התחלה וסיום של פרשות השבוע), חלקים מספרי הנביאים ( The Books of the Prophets), קטעים מספר הזוהר (ספר המיסטיקה המרכזי ביהדות) ועוד. המטרה היא להתחזק רוחנית (סְפִּירִיטוּאָלִית) לכבוד חג השבועות ומתן תורה
• סיבות – למה עושים דבר, למה דבר קורה או קרה, Reasons
• אוֹפִי – הצורה של החג, איך חוגגים את החג
• דתי – religious
• חַקלָאִי – agricultural
• גשמי – פיזי
• מרומם – משַׂמֵח ומחזק את האדם מבחינה רוחנית